מזה מספר שנים ידוע במחקר הרפואי והמדעי שרמות כולסטרול גבוהות בדם הן גורם סיכון לסרטן השד. אומנם, לא מדובר בגורם סיכון משמעותי מאוד, אבל הוכח שנשים הסובלות מרמות גבוהות של כולסטרול בדמן חשופות יותר מנשים אחרות להתפתחות סרטן שד.
עלייה ברמת הכולסטרול וסיכון מוגבר לסרטן שד
מספר הצעות הועלו בנוגע לקשר שבין כולסטרול והתפתחות סרטן שד. הקשר נמצא בייחוד בגידולים ממאירים "חיוביים להורמונים", כלומר גידולי שד שמבטאים קולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון.
חוקרים אחדים הציעו שאצל נשים עם משקל עודף מופרשים ביתר הורמונים שידועים ביכולתם לעודד צמיחה של תאים ממאירים – אינסולין, והורמונים דמויי אינסולין (Insulin like growth factors). בנוסף, ייתכן שברקמת השומן מיוצרים הורמוני מין (בעיקר אסטרוגן) שמגבירים צמיחה של גידולים עם קולטנים חיוביים.
הצעות אחרות התייחסו להשפעה של חומרים המופרשים מרקמת השומן (אדיפונקטינים) על התגובה הדלקתית בגוף ועל תגובת הגוף כנגד התאים הסרטניים.
תיאוריות מדעיות אלו לא קשרו רמות גבוהות של כולסטרול באופן ישיר לסרטן שד, אלא התייחסו בעיקר להשמנה כגורם סיכון, ולכולסטרול כתופעת לוואי להשמנה, הקשורה רק בעקיפין להתפתחות סרטן שד.
מחקרים חדשים הצביעו על כך שקיים קשר ישיר גם בין רמות כולסטרול גבוהות לסרטן שד, שלא בתיווך גורמים גופניים אחרים. קשר זה הוכח עד כדי כך שיש הטוענים שתרופות המפחיתות את רמות הכולסטרול בדם (סטטינים) יכולות להשפיע על מהלך המחלה, בנשים שנטלו אותם סמוך להופעת המחלה.
גורם מקשר בין כולסטרול ובין סרטן שד?
מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Science מצא הסבר אלטרנטיבי רב משמעות לקשר בין רמות כולסטרול גבוהות וסרטן שד. במחקר שהתפרסם בחנו החוקרים את תכונותיו של החומר 27-hydroxycholesterol (27HC – 27-הידרוקסיכולסטרול). כפי ששמו מרמז, חומר זה קשור בתהליך הפירוק (מטבוליזם) של כולסטרול בגוף.
החוקרים גילו כמה תכונות מפתיעות של חומר זה. נמצא ש – 27HC נקשר לשני גורמים בעלי משמעות רבה בהתפתחות הסרטן – הקולטן לאסטרוגן וקולטן המוכנה – Liver X ligand. הקולטן לאסטרוגן ידוע כחיוני לתאים ממאירים בשביל לשגשג. אסטרוגן משמש לתאים פקטור גדילה חיוני, ולכן טיפול הורמונלי כנגד אסטרוגן יעיל כנגד הסרטן.
גם Liver X ligand נמצא חשוב במסלולים תאיים שמשתנים בתאים של סרטן שד. נוכחות שלו קשורה להתפתחות של גרורות מרוחקות, שמקשות מאוד על הטיפול במחלה. ייתכן, אם כן, שרמות גבוהות של כולסטרול משפיעות על הסרטן דרך מטבוליט זה (27-HC), שמגביר את הסיכון לשגשוג והתפשטות של גידולי שד.
החוקרים המשיכו לבדוק את המסלול הביוכימי בגוף שאחראי על הפיכת הכוסלטרול לבטוליט הנבדק, 27HC. האנזים שאחראי על שינוי ביוכימי זה נקשר גם הוא לסרטן, ורמות מוגברות שלו נמצאות בגידולי שד אלימים יותר.
ממצאים אלו מספקים מבט מסקרן ורב חשיבות בנוגע לסרטן שד, מעבר לקשר האפידימיולוגי בין סרטן שד ורמות כולסטרול גבוהות. ייתכן שהגילויים שנחשפו במקרה יוכלו לשמש בסיס לפיתוח תרופות חדשות לטיפול במחלה.
אם אכן כולסטרול והמטבוליט 27HC משמשים תפקיד חשוב בהתפתות סרטן שד, התערבות ברמתם בגוף יכולה לשמש טיפול אפקטיבי ומהפכני. קיימות שתי שיטות אפשריות לטיפול ממוקד כזה בסרטן שד – הפחתת רמות הכולסטרול בדם, או הפרעה לאנזים שמשנה את הכולסטרול לחומר הפעיל הרלוונטי 27HC.
החוקרים מסכמים, שגילויים אלו יוכלו לשמש בעתיד לטיפול או מניעה של סרטן שד. אין ספק שמחקר מדעי בסיסי זה פותח פתח חדש להבנה של אספקט נוסף בסרטן השד, בדרך להתמודדות טובה יותר עם מחלה נפוצה וקשה זו.
