מחקר חדש שבוצע במיניאפוליס שארצות הברית , בדק את הקשר בין רמות גבוהות של כולסטרול ולחץ דם בגילאי אמצע החיים לבין סיכון מוגבר לבעיות זיכרון וקוגניציה בגיל הזהב.
במחקר השתתפו כמעט 5,000 איש, מתוכם כ-3,500 גברים וכ-1,500 נשים, אשר גילם הממוצע הוא 55. המחקר נערך לפרק זמן של עשר שנים ובמהלכו בוצעו שלוש בדיקות להערכת תפקודם הקוגניטיבי של המשתתפים. הבדיקות נעשו בתחומים כגון היגיון , זיכרון , אוצר מילים ויכולת התבטאות שוטפת בשפה.
גורמי הסיכון הלבביים אשר נבדקו היו גיל, מין, רמת "כולסטרול טוב" (HDL), ו"רע" (LDL) , רמת לחץ הדם, רקע של עישון, ומחלות נוספות, כגון סוכרת.
המחקר מצא כי ככל שלאנשים יש מספר גבוה יותר של גורמי סיכון לבביים, כך עולה הסיכון להתפתחות הפרעות בזיכרון ובעיות קוגניטיביות בגיל המבוגר. זאת כמובן בהשוואה לאוכלוסייה אשר מספר גורמי הסיכון הלבביים בה היה נמוך יותר.
נראה אצל גברים אשר סבלו מלחץ דם גבוה ורמות גבוהות של כולסטרול (בעיקר מסוג ה-LDL), הסיכוי לירידה כללית בתחום התפקוד הקוגניטיבי היה גבוה ב-10% בהשוואה לנשים בעלות אותן גורמי סיכון. התחום היחידי אשר לא נפגם היה יכולת החשיבה ההגיונית.
הרקע לממצאים
קיימת מגמה התפתחותית בעולם הרפואה בניסיון למצוא את הסיבות המובילות למחלות דמנציה, כגון מחלת אלצהיימר.
מחקרים רבים עסקו בנזק הפתלוגי שנגרם בתאי המוח ומוביל למחלות שיטיון. לדוגמא, ידוע כי הנזק המתרחש במרכזים שונים במוח במחלת האלצהיימר, נגרם כתוצאה מהצטברות עודפת של חלקיקי חלבונים. הנזק הוא תוצאה של דלקת כרונית במוח , הנוצרת בניסיון "להיפטר" מחלבונים אלו.
העובדות אשר פחות ברורות הן מה מוביל להצטברות החלבונים, והאם תהליכים מסוימים בגוף מאיצים או מחמירים את הבעיה. לכן, חלק נרחב מן המחקרים המתבצעים כיום אינם על סוג הנזק הקיים, אלא בעיקר על הגורמים המובילים או אלו שמזרזים את הנזקים.
כולסטרול גבוה ומחלת האצלהיימר
ממספר מחקרים שנעשו עד כה, כבר נראה כי קיים קשר בין יתר לחץ דם וכולסטרול גבוה לבין מחלת האלצהיימר. מחקר שהתפרסם בשנת 2001 ובוצע בפינלנד מצא קשר בין לחץ דם סיסטולי גבוה לבין סיכון לחלות באלצהיימר. מחקרים מוקדמים יותר גילו, שבאוכלוסיות המטופלות בתרופות להורדת לחץ דם ללא הורדה משמעותית בערכי לחץ הדם (בעיקר בלחץ הדיאסטולי), נראה כי הסיכון לירידה קוגניטיבית אצלם, שנים לאחר מכן, היה גבוה יותר.
כולסטרול גבוה, בעיקר בשילוב עם לחץ דם גבוה, נמצא כמזיק, וייתכן כי אכן הוא מהווה גורם סיכוני להתפתחות אלצהיימר בשלב מאוחר יותר, בגיל הזהב. בנוסף לכך, נראה כי הסיכון אף גבוה יותר בקרב חולים הלוקים בצורה התורשתית של מחלת האלצהיימר. צורה תורשתית זו מופיעה בגיל צעיר יותר ונגרמת בחלקה בשל מוטציה בגן הנקרא Apo E.
בעיות זיכרון וטרשת העורקים
כידוע, כולסטרול ולחץ דם גבוה גורמים למצב רפואי חמור הנקרא טרשת עורקים, שגורם להתקשות העורקים ולסיכון מוגבר של היווצרות קרישי דם וחסימות בזרימת הדם התקינה. לפי ההשערות הקיימות, ייתכן ובעיות אלו מחמירות את הנזק הפתולגי הנגרם בדמנציה, על ידי ירידה בזרימת הדם לרקמה הפגועה. השערה נוספת היא כי ייתכן ומצב זה אף גורם לנזק ישיר לרקמות המוח, ועל כן להחמרה של התפקודים הקוגניטיביים.
תחילת הדרך
את הסיבה המדעית המדויקת המקשרת בין לחץ דם וכולסטרול גבוה לבין ירידה קוגניטיבית והפרעה בזיכרון טרם גילו. מרבית המחקרים עסוקים בעיקר בניתוח נתונים סטטיסטיים, ובמתן שאלונים לקבוצות סיכון. למרות זאת, ייתכן וזו תחילתה של דרך לבידוד גורמי סיכון למחלות הדמנציה, ולמניעה מוקדמת של ירידה בתפקוד קוגניטיבי בגיל המאוחר.
ראו גם:
