הסטטינים נחשבים בעיני רופאים רבים כ"תרופת הפלא" של המאה ה-20 ואין זה מפתיע, כדורים אלו חוללו מהפכה של ממש בניסיון להיאבק ברמות גבוהות של כולסטרול שכידוע יכולות להוביל לתחלואה קשה. השימוש בסטטינים הפך כל- כך נפוץ שיש המתבדחים על כך שכדאי להוסיף אותם למי השתייה.
מדובר בתרופה שנחשבת בטוחה יחסית עם תופעות לוואי שאינן מסוכנות, ולכן ה"אצבע על ההדק" בכל הקשור למתן של התרופה, הייתה קלה מאוד.
מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת לרפואה פנימית Archives of Internal Medicine, מצא כי הסטטינים יכולים לגרום למגוון של תופעות לוואי שבהן עייפות ובעיות זיכרון.
מהם סטטינים וכיצד הם פועלים להפחתה של כולסטרול?
אם אתם ישראלים טיפוסיים שעברו את גיל 50, רוב הסיכויים הם כי גם לכם, או לשכן שלכם, יש סטטינים בארון התרופות.
הכולסטרול מגיע לגוף באחת משתי דרכים- או שהוא נכנס אלינו דרך המזון שאנו אוכלים, או שהוא מיוצר על-ידי הגוף וליתר דיוק- על ידי הכבד. המאכלים המכילים כולסטרול הם כאלה המכילים שומן מן החי, ביניהם ניתן למנות בשרים אדומים, ביצים, חמאה ועוד.
הכולסטרול הוא חיוני לגופנו אולם כידוע לכולם, רמות גבוהות של כולסטרול מובילות לסתימה של עורקים ובעקבותיה מגיעות מחלות לב וכלי דם כמו תעוקת חזה, טרשת עורקים והתקפי לב.
קיימת חשיבות רבה לשמירה על רמות תקינות של כולסטרול בדם, וההמלצה עבור אנשים שנמצאים בקבוצת סיכון (כמו אנשים שעברו אירוע לבבי או מוחי, חולי סוכרת או מי שסובלים מטרשת עורקים) היא לשמור על רמות כולסטרול בדם הנמוכות מ-80 מיליגרם לדציליטר.
ממחקרים רבים שנעשו בעבר, התגבשה מסקנה כי שינוי של התרגלי התזונה לתזונה בריאה יותר ודלה בכולסטרול וביצוע של פעילות גופנית קבועה, מצליחים להפחית את רמת הכולסטרול בדם רק בצורה מעטה.
הסיבה לכך היא שמרבית הכולסטרול אצל אנשים הסובלים מרמה גבוהה של כולסטרול בדם מיוצר על ידי הכבד בעזרת אנזימים.
הסטטינים הם קבוצה של תרופות שחוסמות את האנזים האחראי לייצור כולסטרול בכבד, ובכך הם מצליחים להפחית משמעותית את רמת הכולסטרול בדמם של אנשים. שמות נפוצים של סטטינים הם: Simvastatin (zocor, lipex, simovil) ו- Atrovaststin (ליפיטור).
ממצאי המחקר
עד היום היה ידוע כי לסטטינים תופעות לוואי הכוללות בעיקר כאבי שרירים, והם אלה שמונעים מרוב החולים לקחת את התרופה בעקביות.
המחקר החדש שפורסם כאמור בכתב העת Archives of Internal Medicine ביקש לבדוק מהן תופעות הלוואי הפחות נחקרות של הסטטינים.
לצורך המחקר, גייסו החוקרים 1,016 מבוגרים משני המינים שחולקו באופן אקראי למספר קבוצות. כל אחת מהקבוצות קיבלה מינון שונה של סטטינים וקבוצה אחת קיבלה תרופת דמה (פלצבו) שלא הכילה סטטינים כלל. הנבדקים התבקשו לקחת כדור אחד של התרופה שניתנה להם, מבלי לדעת איזו תרופה הם מקבלים, מידי יום לפני השינה. הניסוי נמשך כך במשך חצי שנה.
במהלך תקופת המחקר, הנבדקים מילאו שאלונים בהם הם נתבקשו לדווח על מידת העייפות היומית שהם מרגישים ועל ההרגשה שלהם לאחר ביצוע פעילות גופנית. בבואם לבדוק את השאלונים, ראו החוקרים מגמה מובהקת שהצביעה על כך שהנבדקים שנטלו סטטינים דיווחו על עייפות רבה יותר, התעייפות רבה יותר ורמה נמוכה של אנרגיה לאורך היום ביחס לנבדקים שקיבלו פלצבו.
העייפות הייתה בולטת יותר בקרב נשים- 40% מהנשים שנטלו סטטינים דיווחו על תופעות של עייפות. פרט לעייפות דיווחו הנבדקים על בלבול וירידה בזיכרון.
החוקרים מדגישים כי תוצאות מחקר אלה מצביעות על כך שרופאים צריכים להיות זהירים יותר במתן של סטטינים ולשקול את היתרונות אל מול החסרונות. במידה והמטופל מדווח על תופעות לוואי קשות, יש לשקול להוריד את מינון הסטטינים שניתן או להפסיק את הטיפול בהם כליל.
ראו גם:
