טיפול צינתור וכולסטרול – מה חשוב לדעת?

עד שנות השבעים, כאשר סכנת המוות ריחפה מעל ראשו של חולה שסבל מהיצרות של העורקים המזינים את הלב הנקראים העורקים הכליליים, נהוג היה לבצע בו ניתוח מעקפים.

מדובר על ניתוח מורכב מאין כמוהו שבו למעשה מוותרים על כלי הדם המוצר או החסום ומשנים את מסלול אספקת הדם ללב, כלומר מבצעים מעקף של כלי הדם הפגוע.

עם זאת, מאז שרופא צעיר ומהפכני בשם גרונציג אנדריאס הדהים את העולם עם טכניקה חדשה שפיתח שבה בעזרת ניפוח בלון בתוך העורק החסום הצליח להביא לפתרון ההיצרות, רוב המקרים האלו כבר לא מצריכים ניתוח מורכב אלא טיפול פשוט יחסית של צנתור שמבוצע בהרדמה מקומית בלבד.

טרשת עורקים צינתור וכולסטרול

תהליך היווצרות הפלאק הטרשתי שמוביל להתעבות הדופן של העורק ובסופו של דבר מוביל לחסימה של זרימת הדם ניתן לעיכוב ואף למניעה. עם זאת, על מנת להצליח לעכב את התהליך או לגדוע אותו באיבו ישנה חשיבות עליונה לאבחון של גורמי הסיכון להתפתחות שלו בשלב כמה שיותר מוקדם.

כיום כבר הוכח מעבר לכל צל של ספק כי ניתן לקבוע את הסיכוי של אדם לסבול מטרשת העורקים באמצעות ביצוע של בדיקות דם פשוטות בהן נבדקות הרמות של מספר חומרים בדמו.

בין היתר מדובר על LDL או כפי שהוא מכונה בשפת העם "הכולסטרול הרע" ועל HDL שמכונה בשפת העם "הכולסטרול הטוב". על ידי איזון של רמות הכולסטרול והפחתה שלהן לרמות המומלצות בהתאם לקיומם של גורמי סיכון נוספים, ניתן להאט במידה משמעותית את התפתחות טרשת העורקים ולהימנע מלהגיע למצב שבו לא יהיה מנוס אלא לעבור צנתור.

מה קורה במידה ומתגלה כי קיימות רמות גבוהות של כולסטרול בדם?

בדרך כלל במידה ומתגלות רמות חריגות של כולסטרול בדם, הרופא ינחה את המטופל בהתאם לתכנית הטיפול המתאימה לו ביותר שיכולה לכלול במקרים הקלים שינוי של אורח החיים ובמקרים החמורים יותר התחלה של טיפול תרופתי.

עם זאת, במידה ומופיעים תסמינים מסוימים שיש בהם כדי להעיד על היצרות חמורה בעורקים הכליליים, הרי שישנו צורך לבצע בדחיפות בדיקות מסוימות על מנת לאשש או לשלול את החשד.

כמו כן במקרים רבים ניתן לזהות את הטרשת זמן רב לפני שהיא באה לידי ביטוי באופן קליני. בין היתר מדובר על בדיקות כמו למשל אקו לב במאמץ, מיפוי לב, צנתור וירטואלי ועוד.

האם צנתור הוא הליך מסוכן?

יחסית לטכניקות הטיפול הישנות, הרי שצנתור לא נחשב להליך מסוכן. למעשה כיום גם אנשים בני תשעים ומעלה עוברים את פעולת הצנתור ללא קשיים מיוחדים.

עם זאת, ישנם מצבים מסוימים שבהם הפעולה עלולה להיות מורכבת במיוחד וכן באופן כללי כמו כל פעולה פולשנית באשר היא, גם צנתור כרוך בסיכון מסוים.

החדשות הטובות הן שככל שחולפות השנים יותר חידושים באים לעולם שמביאים לא רק להפחתה משמעותית במידת הסיכון הכרוכה בתהליך הצנתור אלא גם במידת חוסר הנוחות שהחדרת הצנתר מעוררת.

כך למשל יש לציין כי בעבר היה צורך לבצע פעולה ניתוחית על מנת לחשוף את עורק המרפק דרכו נהוג היה לבצע את הצנתור. מאוחר יותר באה לעולם טכניקת החדרת הצנתר דרך עורק המפשעה ואילו כיום יותר ויותר מנתחים מיומנים במידה רבה בביצוע ההליך דרך מפרק כף היד.

מעבר לכך, כיום גם קיימים דורות מתקדמים ביותר של ציוד רפואי כמו למשל תומכנים שמוחדרים לעורק שבו מבוצע תהליך הצנתור שמסוגלים להפריש תרופות לריפוי הרקמה ולחידוש התאים במקום.