תרופות המכילות סטטינים (כגון זוקור וליפיטור), הניתנות כטיפול להורדת כולסטרול, נמצאו במחקרים רבים קשורות לסיכון גבוה ב 27% להתפתחות קטרקט ופגיעה בראייה. קטרקט, אשר נחשבת כמחלה של הגיל המבוגר ושל חולי סוכרת, הינה התפתחות עכירות על עדשת העין, באופן הדרגתי, עד כדי איבוד הראייה ועיוורון מוחלט.
מכיוון שישנם גורמים רבים אשר עלולים להוביל לקטרקט, מחקר בודד אינו יכול להסיק בוודאות כי התרופות הן אלה שגרמו למצב זה, אולם צבר של מספר מחקרים עלול להבליט עובדה זו, בעיקר מכיוון שתוצאותיהם היו אחידות ועקביות.
אחד מההסברים לקשר בין המשתנים הוא ייחודיות ותפקוד הכולסטרול במניעת קטרקט, אשר נמצא כבר במחקרים קודמים. נמצא כי רמות גבוהות של כולסטרול מאפשרות למנוע את עכירות העדשה, ולכן בעת ירידת רמות אלו, נפגעת עדשת העין.
החידוש אשר נמצא במחקר זה, הוא בקשר שבין קטרקט והתרופות הייעודיות להורדת הכולסטרול, ולכן בעקבות גילויים חדשים אלה, ממליצים החוקרים למטופלים כרוניים לשקול ולחשב את עלות התועלת של התרופות, ולהיוועץ עם הרופא המטפל על כל בעיה שהיא, המתגלה עקב השימוש בתרופה.
תוצאות המחקר המקיף
המחקר עקב אחר כחמישים אלף מטופלים בני 30 עד 85, אשר טופלו במרכז הרפואי בין השנים 2003-2005, וקיבלו סטטינים לפחות למשך שלושה חודשים רציפים. נעשו מספר ניתוחים, על פי פרמטרים שונים, בכדי להשוות בין קבוצה א' אשר הינה קבוצת המחקר (אשר נטלה סטטינים) לבין קבוצה ב' אשר הינה קבוצת הביקורת אשר לא נטלה תרופות.
כאשר השוו בין 7000 מטופלים מקבוצה א' ל- 7000 מטופלים מקבוצה ב, נמצא כי קבוצה א היו בעלי סיכון של 36% להתפתחות קטרקט, לעומת 34% בקרב נחקרים מקבוצה ב'.
ניתוח נתונים אחר, השווה בין אנשים ללא בעיות בריאות מיוחדות. 6113 מהם טופלו בסטטינים, בעוד שכ-27,000 איש לא טופלו בתרופות כרוניות. לאחר ניטרול משתני גיל, מין, צריכת אלכוהול ועוד, נראה כי אצל 34% מקרב הנחקרים נוטלי הסטטינים אובחן הקטרקט, בהשוואה ל 10% בקרב שאר המדגם. מעבר לכך, נמצא גם קשר בין נטילה ממושכת של התרופות לבין עלייה בסיכון להתפתחות קטרקט.
ניתוחים שונים והצלבות מגוונות בין הנתונים נעשו, ומצאו עליה מסוימת בסיכון להתפתחות קטרקט בעקבות התרופות השונות.
השלכות המחקר
ישנה חשיבות מכרעת להורדות רמות הכולסטרול בגוף האדם, מחשש למחלות קרדיווסקולריות, מחלות כבד, אי ספיקת כליות, פקקת ורידים ועוד. עם זאת, כיום יותר מתמיד, נדרשת חשיבה ותשומת לב לשיטות ההורדה של רמות אלו, באמצעים טבעיים יותר ופולשניים פחות, כמו למשל באמצעות הפסקת העישון, עידוד פעילות גופנית ואכילה מאוזנת על פי תפריט דיאטטי מוסדר, עקבי ופרטני אשר יכיל רמות נמוכות יותר של כולסטרול. אף על פי כן, מהצד השני, הטיפול בסטטינים דורש היוועצות רפואית ומעקב קפדני אחר הקטרקט ותופעות לוואי נוספות (כמו אי ספיקת כליות).
כמו כן, החוקרים לא מסיקים כי יש להפסיק לאלתר את רישום התרופות, אלא הם מציינים כי יש לחשוב ולשים לב במיוחד בעת רישום הסטטינים כמניעה ראשונית למטופלים אשר טרם נמדדו בדמם ערכים גבוהים של כולסטרול.
למרות זאת, יש לציין כי כיום, ניתן לטפל בקטרקט בניתוח הנחשב פשוט יחסית (החלפת עדשה בתותב), ולכן גם למטופלים אשר נמצא כי הם מחויבים להיות מטופלים בסטטינים, ישנו פתרון רפואי. עליהם להישלח למעקב אצל רופא עיניים כל פרק זמן מסוים, על מנת לטפל באופן היעיל והמהיר ביותר בכל בעיה המתפתחת, ולנסות לרפא ולשפר את איכות החיים למרות נטילת התרופות הכרוניות.
