שקיעה של שומנים וכולסטרול בכלי הדם יכולה להוביל ליצירתו של “פלאק” דלקתי, בתהליך המכונה “טרשת עורקים” (atherosclerosis). גדילתו של הפלאק הטרשתי יכולה להוביל לחסימה מלאה של כלי הדם, והפרעה בזרימת הדם לאיבר (הלב, המוח, או אפילו שרירי הרגל).

קיימים מספר סוגים של כולסטרול בדם. שניים מהסוגים העיקריים הם הכולסטרול ה”טוב”, המוכנה HDL, והכולסטרול הרע, המכונה LDL.

רמות הכולסטרול הרע הן אלו שקשורות באופן ישיר לסיכון לפתח טרשת עורקים ומחלות כלי דם אחרות והן המטרה העיקרית להתערבות רפואית.

טיפול ברמות כולסטרול גבוהות בדם

הטיפול המקובל היום ברמות כוסטרול גבוהות כולל תרופות ממשפחת ה”סטטינים”. תרופות אלו, שהתגלו כיעילות באופן יחסי, מעכבות את האנזים בגוף האחראי על יצירת הכולסטרול (HMG-CoA reductase).

כתוצאה מעיכובו של אנזים זה מופחתת כמות הכוסטרול הנוצר בגוף, ורמתו בדם יורדת. עם זאת, לא מדובר בניצחון מוחלט של הטיפול התרופתי על רמות הכולסטרול הגבוהות.

חולים רבים ממשיכים לסבול מרמות גבוהות של כולסטרול בדם, גם כאשר הם נוטלים את הטיפול התרופתי. בנוסף, לסטטינים תופעות לוואי נפוצות ובראשן הפרעה בתפקודי הכבד וכאבי שרירים.

כאבים אלו יכולים להצביע, במקרים נדירים, על פירוק שריר כתופעת לוואי של הטיפול התרופתי (rhabdomyolysis). לכן, ברי שטיפולים חדשיים כנגד רמות כולסטרול גבוהות יכולים להיות בעל אפקט משמעותי מאוד על התחלואה והתמותה ברחביי העולם.

טיפול חדשני באמצעות נוגדנים לרמות כולסטרול גבוה

מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי The New England Journal of medicine בחן באופן ראשוני טיפול חדשני בנוגדנים כנגד רמות כולסטרול גבוהות.

הרעיון לטיפול החדשני החל בגילוי של חולים בודדים שסובלים מרמות כולסטרול גבוהות מדם, שהופיעו באופן תורשתי ולא התאימו לאחת מהמחלות הידועות של עודף כולסטרול בדם.

התברר, שהחולים סבלו ממוטציה הגורמת לפעילות יתר של חלבון בגוף, המכונה בקיצור PCSK9. חלבון זה נקשר לקולטן של הכולסטרול הרע (LDL), וגורם לו להתפרק בקצב מהיר מהרגיל. כתוצאה מפירוק הקולטן הכוסטרול לא נכנס לתאים, וממשיך להסתובב בזרם הדם.

רמות הכולסטרול בדם גבוהות מהרצוי, וטרשת עורקים מתפתחת בקצב מהיר. למעשה, היה ידוע מזה שנים רבות על מחלה דומה, בה קיים חוסר תורשתי בקולטן לכולסטרול הרע.

מכיוון שהחלבון המדובר – PCSK9 – קיים אצל כל בני האדם, יש היגיון רפואי וביולוגי לפתח תרופות שיפגעו בחלבון זה.

פגיעה בו תגרום לעמידות של הקולטן לכולסטרול, וכך יוכל כולסטרול להגיע מזרם הדם אל התאים. אכן, החוקרים פיתחו נוגדן חד שבטי – חלבון אימונולוגי שיכול להיקשר באופן הדוק עם מטרה ביולוגית אחרת – במקרה זה החלבון PCSK9.

במאמר שפורסם, מתארים החוקרים מחקר בשלב הראשוני של תרופה זו. מחקר בשלב 1 הוא מחקר בסיסי, בדרך כלל על מתנדבים בריאים שנועד להעריך באופן ראשוני את יעילותה של התרופה.

החוקרים ערכו מספר מחקרים מקבילים, עם מספרים קטנים של חולים, ובהם השוו מנות שונות של הטיפול התרופתי החדש עם טיפול סטנדרטי בתרופות ממשפחת הסטטינים.

נמצא, שלטיפול החדש יעילות רבה בהפחתת רמות הכולסטרול, גם בקרב חולים הסובלים ממחלה תורשתית של כולסטרול גבוה בדם.

נראה, שלטיפול תרופתי זה עתיד מבטיח. עם זאת, הטיפול צריך לעבור מחקרים נוספים, בקרב מספרים גדולים מאוד של חולים, להערכת היעילות בקנה מידה גדול, ולזיהוין של תופעות לוואי נדירות (במחקר זה לא התגלו תופעות לוואי של הטיפול החדש). ייתכן שטיפול ממוקד זה יהווה קו חדש במלחמה הרפואית כנגד הכולסטרול הרע וטרשת העורקים.

רמות גבוהות של כולסטרול בדם נקשרות לסיכון מוגבר ביותר למחלות שונות, הנפוצות מאוד בעולם המערבי. שקיעה של כולסטרול בדופנות כלי הדם מובילה לתהליך דלקתי וליצירת פלאק, תהליך הידוע בשם “טרשת עורקים” (atherosclerosis).

טרשת עורקים בעורקים המובילים דם אל הלב יכולה להתפתח להתקף לב, ובאופן דומה פגיעה בכלי דם המגיעים אל המוח מביאה לשבץ מוחי.

נזקי טרשת העורקים רבים, והם אחד מגורמי המוות המובילים בעולם. רבים מהחולים הסובלים מרמות גבוהות של כולסטרול בדם נוטלים תרופות המכונות בשם הכללי “סטטינים”. תרופות אלו מעכבות את האנזים האחראי ליצירת כולסטרול בתאים, ולכן מורידות את רמתו בגוף ובדם.

בגופנו מצויים שני סוגים עיקרים של כולסטרול, השונים זה מזה באופי הליפופרוטאנים שבו הם נמצאים. כולסטרול בעל צפיפות גבוהה – HDL וכולסטרול בצפיפות נמוכה – LDL.

הכולטרול מסוג HDL מכונה “הכולסטרול הטוב” והוא אחראי על העברת כולסטרול מהרקמות אל הכבד. הכולסטרול הרע, שנקשר לפגיעה בגוף ולטרשת עורקים הוא LDL, ורמתו בדם קשורה קשר ישיר לסיכון למחלות כלי דם. רמות LDL מעל 130 מ”ג/ד”ל נחשבות רמות גבוהות מהתקין, כאשר מחלות שונות (כמו סוכרת או שבץ מוחי) מפחיתות את הערך הרצוי עד ל – 100 מ”ג/ד”ל ואף ל – 79 מ”ג/ד”ל, כתלות בחולה ובהמלצות רפואיות שונות.

מחלות תורשתיות המשפיעות על רמת הכולסטרול בגוף

קיימות מספר מחלות תורשתיות המשפיעות באופן ישיר על רמת הכולסטרול בגוף. מחלקים את המחלות על פי השפעתם על הכולסטרול והשומנים בדם – מחלות המשפיעות על הכולסטרול בלבד (Isolated hypercholesterolemia), ומחלות הגורמות גם לרמה גבוהה של שומנים בדם (hypercholesterolemia and hypertriglyceridemia).

מחלת הכולסטרול הגבוה המשפחתי – Familial Hyperchoesterolemia היא מחלה גנטית שבה נפגע הקולטן לכולסטרול הרע – LDL.

כתוצאה מפגיעה בקולטן זה הכולסטרול הרע לא נכנס לתאי הגוף, וממשיך לנוע בזרם הדם. רמת של הכולסטרול בדם גבוהה, והוא שוקע בדפנות העורקים.

רמות הכולסטרול בחולים אלו גבוהות החל מהלידה ולמשך כל החיים. גם אנשים שנושאים את הפגיעה הגנטית באופן חלקי (הטרוזיגוטים) סובלים מסיכון מוגבר למחלות כלי דם. סימנים אופייניים לחולים במחלה זו הם שקיעות שומניות על גביי העקב, גיד אכילס, האצבעות, הישבן, והעפעפיים המכונות קסנתומות (xanthomas ) .

מובן שבמחלה זו יש צורך בטיפול ומעקב הדוקים כדי למנוע ככל הניתן את נזקי הכולסטרול הגבוה בדם. מחלה דומה למחלה זו  היא מחלת “חוסר משפחתי ב – apoB100″ – Familial defective apo B100. במחלה זו נפגע אחד מהמרכיבים של הליפופרוטאין, וכך נוצר מצב דומה למתרחש במחלה שתאורה – הפרעה בקשירת הכולסטרול לקולטן וכניסתו לתא.

במחלה הנקראת “רמה משפחתית גובהה משולבת של שומנים בדם” – Familial combined hyerlipidemia, נמצאות רמות גבוהות בדם של כולסטרול ושומנים כאחד. חולים רבים סובלים בנוסף מהסינדרום המטבולי – שילוב של הפרעה בשומנים בדם, משקל עודף וסוכרת.

הטיפול כולל תרופות המפחיתות את רמות הכולסטרול (סטטינים), תרופות המפחיתות את רמת שומני הדם, דיאטה קפדנית, ומעקב למניעת סיבוכים של מחלות כלי דם וטרשת עורקים.

תורשה מולטיפקטורילית – רמות גבוהות של כוסטרול ללא מחלה ספציפית ידועה

בנוסף למחלות תורשתיות הגורמות באופן ידוע לרמות כולסטרול גבוהות באמצעות גן יחיד, רמות גבוהות של כולסטרול בגוף מושפעות מגנים שונים ומרובים – חלקם ידועים וחלקם אינם ידועים.

בדומה לרובן המוחלט של המחלות הידועות לנו, רמות כולסטרול גבוהות הן מצב מולטי-פקטוריאלי, המושפע מאלמנטים סביבתיים, התנהגותיים ותורשתיים כאחד.

רמות הכולסטרול במצב זה הן בדרך כלל בינוניות ברמתן, ואין הופעה של קסנתומות. צורה זו של רמות כולסטרול גבוהות בדם נפוצה מאוד באוכלוסייה, והמחקר המדעי מנסה לתארה ולמצוא גנים הקשורים להופעתה אצל חולים שונים.

ההמלצה הראשונית לבעלי כולסטרול גבוה, היא דיאטה מאוזנת ומזונות דלי שומן. כחלק ממלחמה זו, הצטרף למגוון המזונות, גם יוגורט שיכול לעזור באופן אקטיבי בהפחתת רמות הכולסטרול “הרע”.

מזונות המסייעים להפחתת כולסטרול

 היוגורט אשר מנסה להפחית את רמות הכולסטרול, נמצא כחלק ממגוון גדול של מזונות מיוחדים וחדשים אשר מתיימרים לפתור או להקל על בעיות ומחלות שונות.

בארצות הברית ובאירופה, מזונות פונקציונאליים אלה כבר צוברים תאוצה ונמכרים בחנויות הסופר לכל דורש. היוגורט אשר מיוצר בישראל מכיל פיטוסטרולים. ועל פי הוראות היצרן, הוא יכול להפחית את רמות הכולסטרול (LDL) בגוף עד 10%.

מזונות אלה, אשר נחשבים למזונות רפואיים תפקודיים, יכילו מרכיבים מתחום ההנדסה הגנטית, כמו למשל פרוביוטיקה, פיטואסטרוגנים וכאמור פיטוסטרלים, אשר נועדו לטיפול במחלות כרוניות שונות.

מעבר למזונות המוכרים אשר מכילים תוספים שמקלים על תפקוד הגוף באופן תקין, מזונות אלה נלחמים בצורה אקטיבית במחלות ותופעות שונות.

מזונות אלה דווקא מקבלים חיזוק מרשויות הרפואה והבריאות השונים, כמו גם מרופאי המשפחה אשר ממליצים לצרוך יותר מזונות שכאלה על פני מזונות ללא ערך כלל.

הפיטסטרולים ומשמעותם לגבי הכולסטרול

פיטוסטרולים הינם תרכובות צמחיות אשר דומות במבנה הכימי שלהן לכולסטרול. מכיוון שהם דומים בהרכבם, הם יכולים להתחרות עם הכולסטרול בעת ספיגתו למעי.

ככל שיהיו יותר “תחליפי” כולסטרול, כך פחות כולסטרול “אמיתי” יוכל להיספג. כולסטרול צמחי זה, לאחר שהוא נספג במעי, יכול גם להיות מופרש, מפני שהגוף מזהה שאין לו צורך בחומרים אלה.

יוגורט זה, על אף יתרונותיו הגדולים במלחמה כנגד רמות כולסטרול גבוה, אינו יכול להשפיע או לפעול באופן יעיל כמו התרופות הסטטיניות הניתנות במקרים אלה, ולו רק מעצם העובדה כי הוא אינו פועל על הכולסטרול המיוצר בכבד.

עם זאת, הוא יכול לעזור ולשפר את רמות הכולסטרול, במידה שכמות ה- LDL  אינה גבוהה באופן קיצוני.

במקרים של הגדרה גבולית של רמות הכולסטרול, הוא אף יכול להוות תחליף לתרופות הקבועות. מזונות אחרים אשר מעושרים בפיטוסטרולים כמו שומשום או שקדים, לא נצרכים באופן מספק ולכן לא מצליחים להוריד את רמות הכולסטרול בצורה מספקת.

למי מתאים היוגורט?

בפיתוח היוגורט הושקעו שנות מחקר ופיתוח רבות, תוך ניסיון להבין כיצד לשמר את תכונותיו הבריאותיות בטעם אשר יוכל להתאים לאנשים רבים.

קהל היעד אשר יוכל להרוויח מיוגורט זה הינם אותם אנשים עם רמות כולסטרול גבוליות. מעבר לכך, גם אנשים בעלי רמות כולסטרול גבוהות, אשר כבר מקבלים תרופות, יוכלו להרוויח הורדה נוספת של רמת ה LDL.

אין מניעה בריאותית כי גם אנשים אשר לא סובלים מרמת כולסטרול גבוה יאכלו את היוגורט וייהנו מירידת הרמות לרמה מיטבית ללא סיכון נוסף.

למי אסור לאכול מהיוגורט?

יוגורט זה אינו מומלץ ואף אסור לנשים בהריון, נשים מניקות או ילדים מתחת לגיל 5. המינון המומלץ הוא גביע אחד ביום בכדי לגרום לתוצאה היעילה ביותר.

מעבר לכך, ישנה סכנה כי ספיגת ויטמינים מסיסי שומן אחרים תקטן וההשפעה המיטבית תהיה שולית יותר.

מוצר זה נחשב למוצר בריאותי פונקציונלי, ומוכר כבעל חומרים פעילים בעלי תפקיד רפואי, על ידי רשויות הבריאות הישראליים והאירופאיים.

הכרה זו ביוגורט כמוצר בריאותי מתבססת על מחקרים רבים אשר הוכיחו באופן מדעי את יעילות הפיטוסטרולים בהורדת רמות הכולסטרול.

גברים רבים נוהגים לקיים אורח חיים המגביר את הסיכון להצטברות כולסטרול בדם. בנוסף, גברים נוהגים פחות מנשים לערוך בדיקות תקופתיות ומעקב רפואי שגרתי. כך קורה שגברים נמצאים בסיכון גבוה יותר להצטברות כולסטרול בכלי הדם ולסיכון בריאותי.

מהו כולסטרול בדם ומדוע הוא מסוכן?

הכולסטרול הוא חומר שומני המצוי בקרום של תאי הגוף. הכולסטרול מגיע לתאים בשתי דרכים: ישנו סוג של כולסטרול המיוצר על ידי הכבד ומהווה 70% מכמות הכולסטרול בגוף, וישנו כולסטרול המגיע אל הגוף ממקורות חיצוניים, למשל ממזון רווי שומן מן החי המכיל כמות רבה של כולסטרול, ומהווה 30% מכמות הכולסטרול בגוף.

במצבים בהם הגוף מיצר או קולט כמות רבה מדי של כולסטרול נוצר עודף כולסטרול בדם. הכולסטרול העודף מצטבר כשכבה שומנית על דפנות כלי הדם. אם בעיית הכולסטרול לא מטופלת, במשך שנים מצטבר הכולסטרול בכלי הדם עד שכלי הדם הולך ונסתם. כמו צינור הנסתם משכבות של אבנית, לכלוך ושומן.  כאשר המקום למעבר של דם מצומצם מאד או חלילה נסתם לחלוטין מתרחשים התקפי לב, אירועים של שבץ מוחי, בעיות בכלי הדם של הרגליים ועוד.

ישנם שני סוגי כולסטרול: LDL הוא סוג הכולסטרול “הרע” המצטבר בכלי הדם וגורם למחלות.

HDL הוא סוג הכולסטרול הטוב, החשוב לבריאות, ואשר רצוי שכמותו בדם תהיה גבוהה.

גורמי הסיכון לעודף כולסטרול רע בדם

• גנטיקה: אנשים שבמשפחתם יש גנטיקה של עודף כולסטרול נמצאים בסיכון לפתח עודף כולסטרול בעצמם.
• תזונה לקויה: תזונה הכוללת בשר, חלב וביצים מהחי שהם מזונות עתירי כולסטרול. תזונה הכוללת מזון מעובד או מטוגן, כל אלה תורמים להעלאת כמות הכולסטרול בדם.
• מחסור בפעילות גופנית: אנשים שאינם עוסקים בפעילות גופנית נמצאים בסיכון לפיתוח כולסטרול.
• עישון: עישון מעודד יצירת כולסטרול.
• חוסר טיפול בבעיה, והזנחתה במשך שנים. בעיית כולסטרול מטופלת יכולה להיות בשליטה. בעיה שאינה מטופלת, הולכת ומחמירה עד למצב של סיכון החולה.

בדיקת עודף כולסטרול בדם

כולסטרול מצטבר בדם במשך שנים רבות, מבלי שהחולה חש בדבר. לכן הדרך היחידה לאתר בעיה של עודף כולסטרול היא על ידי ביצוע בדיקות דם תקופתיות. בדיקת דם כללית רגילה בודקת את רמות הכולסטרול בדם.

מדוע גברים נמצאים בסיכון להצטברות כולסטרול בדם?

גברים נמצאים בסיכון להתפתחות כולסטרול בדם מכמה סיבות:

• גברים עלולים לפתח כולסטרול מגיל צעיר, אפילו מגיל 20 . במידה ולא מבוצע מעקב, יכולות לעבור שנים רבות של הצטברות כולסטרול בדם ללא טיפול.
• גברים רבים ניזונים מתזונה הכוללת בשר עתיר שומן, מזון מהיר או מעובד, סוגי מזון המגבירים את רמת הכולסטרול בדם.
• אחוז הגברים המעשנים גבוה מאד.
• גברים רבים, במיוחד אלה הנוטים לעשן ולאכול מזון עתיר כולסטרול ולא בריא, ממעטים בפעילות גופנית.
• גברים נוטים פחות מנשים לבצע בדיקות תקופתיות באופן סדיר ולעקוב אחר מצב בריאותם.

הדרכים למניעת עודף כולסטרול רע בדם

• תזונה נכונה: עתירה בפירות וירקות, ירקות ירוקים, בשר דל שומן, אוכל המוכן בבית ופחות אוכל מעובד או מהיר, קטניות, חיטה מלאה, שתייה מרובה של מים, ועוד.
• פעילות גופנית קבועה.
• הימנעות מעישון.
• מעקב רפואי, ועריכת בדיקות דם תקופתיות באופן קבוע.

דרכי הטיפול בעודף כולסטרול

במידה ורמות הכולסטרול בדם גבוהות מעל הרמה המותרת, ושינוי אורח החיים (תזונה, פעילות גופנית, עישון) אינו מפחית אותן, ניתן לטפל באמצעות טיפול תרופתי המפחית את רמת הכולסטרול בדם.

מצד שני, הכולסטרול קיבל את הכינוי “הרוצח השקט” וזאת לא בכדי, מכיוון שרמות גבוהות מידי של שומנים בדם בהחלט יכולות להוות סכנת חיים.

קבוצות שונות של שומנים בדם ממלאות תפקידים שונים וחשובים בקיומנו. אחד מהתפקידים החשובים ביותר של השומן הוא להוות מאגר עתיר אנרגיה לצורך ביצוע מגוון התפקודים שהגוף מבצע. כמו כן, השומנים הם מרכיב חשוב של קרומי התאים שמרכיבים אותנו ובנוסף מהווים מרכיב חשובים בהורמונים הפועלים בגופנו.

חשוב לבצע מעקב אחר ערכי השומנים בדם. בדיקת דם לפרופיל שומנים נעשית לרוב לאחר צום של 10-12 שעות.

השומנים השונים בגופנו- תפקידים ונזקיהם

ניתן לחלק בגסות את השומן בגופנו לשתי קבוצות עיקריות: הטריגליצרידים והכולסטרול.

טריגליצרידים

טריגליצרידים היא צורת אכסון השומן העיקרית בגופנו. הטריגליצרידים מורכבים מחומר בשם גליצרול אליו מחוברות 3 חומצות שומן.

רמת הטריגליצרידים בגוף היא עדות טובה לקצב חילוף החומרים. ואנשים בעלי עודף משקל נוטים להיות בעלי רמות גבוהות של טריגליצרידים בדם.

הטריגליצרידים יכולים לגרום למגוון של נזקים בגוף, העיקריים שבהם הם מחלות לב ודלקות של הלבלב. טריגליצרידים נוטים להצטבר עקב בעיה גנטית או בגלל השמנת יתר.

ערכי הנורמה של טריגליצרידים בדם הם 10-190 מ”ג/ד”ל. ערכים גבוהים מהנורמה יכולים להעיד על בעיה בבלוטת התריס, שחמת כבד, מחלות כיליה, דלקת בלבלב וכמובן- תזונה עשירה בשומנים.

ערכים נמוכים מהנורמה יכולים להעיד על תזונה לא מאוזנת, בעיות ספיגה עוד יתר פעילות של בלוטת התריס.

כולסטרול

הכולסטרול שייכת לקבוצה גדולה יותר של מולקולות שומניות- חלבוניות בשם ליפופרוטאינים. כולם מורכבים ממעטפת של חלבונים ובתוכה שילוב שונה של טריגליצרידים וכולסטרול.

הכולסטרול מהווה חלק חשוב בממברנות תאי הגוף וכן מהווה בסיס להורמונים כמו סטרואידים, הורמוני מין ועוד.

LDL- הכולסטרול הרע

הכולסטרול הרע  הוא למעשה במולקולה קטנה שמכילה בתוכה הרבה מאוד כולסטרול וכמעט ואינה מכילה טריגליצרידים. המולקולה נעה בזרם הדם וכאשר היא מגיעה לאזור בו יש כלי דם פגוע, היא נוטה להצטבר בדפנות שלו.

הצטברות זו חוסמת אט אט את כלי הדם ובעקבות זאת נוצר פלאק של כולסטרול שיכול להיקרע וליצור עליו קריש דם שחוסם לחלוטין את אספקת הדם לאזור הפגוע.

ערכי הכולסטרול התקינים בדם הם 60-160 מ”ג/ד”ל כתלות במצבו הבריאותי של האדם. ערכים גבוהים מהנורמה מצביעים על סיכוי גבוה למחלות כלי דם ולב. ערכים נמוכים יכולים לנבוע מתזונה לקויה או בעיית ספיגה.

HDL- הכולסטרול הטוב

הכולסטרול הטוב הוא מולקולה המיוצרת בתאי הכבד. היא נעה בזרם הדם ו”מנקה” את כלי הדם מעודפי כולסטרול אותם היא מכניסה לתוכה ומעבירה לכבד. ערכי הנורמה הרצויים במ”ג/ד”ל הם 35 ומעלה בגברים ו-40 ומעלה בשנים.

ערכים נמוכים מהנורמה מעלים סיכון למחלות לב וכלי דם ויכולים להצביע גם על בעיה בכבד או התפתחות של סוכרת.

שליטה על רמות השומנים בדם

כפי שניתן לראות, רמות גבוהות של שומנים בדם, ולא משנה מאיזה סוג, יכולות להעלות מאוד סיכוי למחלות שונות ומסוכנות.

בכדי להפחית את הסיכון יש להקפיד על תזונה נכונה ובריאה, דלת שומן ומזונות מעובדים. חשוב לנהל מעקב אחר ערכי השומנים בדם ובמידת הצורך לפנות לדיאטנית שתרכיב תפריט מתאים.

בנוסף, פעילות ספורטיבית קבועה ומתאימה הוכחה מזמן כבעלת אפקט מועיל על שליטה על רמות שומנים בדם ואף הפחתה שלהם.

ראו גם:

טיפול טבעי להורדת שומנים בדם

פרופיל השומנים בדם מורכב מחלקיקים הקרויים טריגליצרידים וחלקיקים אחרים המשתייכים למשפחת הכולסטרול. לכולסטרול חלק חשוב במיוחד בכל הנוגע לתחלואה קרדיווסקולרית- דהיינו, תחלואה המערבת את מערכת הלב וכלי הדם.

בדיקת דם חדשה עשויה לשקף בצורה מדויקת יותר את הסיכון ללקות בהתקף לב בעתיד, על סמך ערכי כולסטרול שאינם תקינים בדם.

בדיקת רמת כולסטרול בדם וערכים תקינים

השיטה הנהוגה כיום בארץ לצורך הערכת סיכוייו של אדם לעבור בעתיד אירוע לבבי, או לסבול מתחלואה הקשורה בלב ובכלי הדם, היא באמצעות הערכת ערכי הכולסטרול שבדמו.

את חלקיקי הכולסטרול שבדם נהוג לסווג לאחת משתי קבוצות:
קבוצת ה-LDL: מכילה חלקיקי כולסטרול שצפיפותם נמוכה. קבוצת ה”כולסטרול הרע“.
קבוצת ה-HDL: מכילה חלקיקי כולסטרול שצפיפותם גבוהה. קבוצת ה”כולסטרול הטוב“.

חלקיקי ה-LDL נעים בזרם הדם ונוטים “להיתקע” בדפנות של כלי דם שאינם תקינים. הם מצטברים שם ויוצרים פלאק טרשתי שחוסם אט אט את חלל כלי הדם, עד שלבסוף הוא חוסם אותו לחלוטין ומונע מעבר של דם דרכו. אם תהליך זה מתרחש בלב הוא יוצר את התופעה לה אנו קוראים “התקף לב”.

התקף לב מתרחש כאשר דם אינו מגיע לאזורים מסוימים בלב בשל כלי דם חסום, ובשל כך נמנעת מאותם אזורים אספקה של חמצן והם עוברים נמק.
חלקיקי ה-HDL נעים אף הם בזרם הדם ותפקידם הוא לנקות את דפנות כלי הדם מחלקיקי LDL שהצטברו שם.

את ערכי הכולסטרול נוהגים לבדוק בבדיקת דם פשוטה שמתבצעת לאחר צום של 8 שעות לפחות. ערכי ה-LDL  כולסטרול התקינים הם מתחת ל-150 מ”ג/ד”ל באנשים בריאים, ומתחת ל-100 מ”ג/ד”ל באנשים שלהם גורמי סיכון כמו סוכרת או יתר לחץ-דם.
ערכי ה-HDL כולסטרול התקינים שונים בין גברים לנשים. בגברים שואפים שהערך יהיה מעל 35 מ”ג/ד”ל, ואילו בנשים הערך הרצוי הוא של מעל 45 מ”ג/ד”ל.

המחשבה המקובלת היא שמדדי הכולסטרול בדם יכולים להעריך סיכון להתקף לב עתידי בדיוק של 40%.

בדיקת VAP להערכת רמת כולסטרול

מדען מאוניברסיטת אלבאמה בברמינגהם פיתח שיטה חדשה להערכת ערכי הכולסטרול בדם שמעריכה בצורה מדויקת יותר את הסיכון להתקף לב ותחלואה לבבית.

הבדיקה שפותחה קרויה VAP (vertical auto profile) והיא מתבססת על גילוי חדשני. המדענים הנ”ל גילו שניתן למעשה להפריד את תת הקבוצות של כולסטרול, HDL ו-LDL, לקבוצות קטנות יותר שמתארות בצורה יותר מדויקת את הנזק או התועלת שיש בהם.

כך לדוגמא נמצא שבקרב חלקיקי ה-LDL קיימים חלקיקים בשם Lp(a) שהם מזיקים יותר- הנטייה שלהם לעבור תהליכי חמצון ולשקוע בדפנות כלי דם היא רבה הרבה יותר. כאשר רמת ה-Lp(a) מהווה למעלה מ-50% מכלל חלקיקי ה-LDL, הסיכוי ללקות בהתקף לב עולה פי 25.

בנוגע לחלקיקי ה-HDL נמצא כי גם בתוכם ניתן ליצור חלוקה מסוימת. את החלקיקים הנ”ל ניתן לחלק לחלקיקים מסוג HDL1 ו-HDL2. במחקר התברר כי החלקיקים מסוג HDL2 הם בעלי יכולת הגנתית גבוהה יותר על הלב וכלי הדם, ורצוי לשאוף לרמה גבוהה יותר שלהם. מחקר שנערך הראה כי לאנשים עם רמות נמוכות של HDL2 יש סיכוי גדול יותר ללקות בהתקף לב צעיר.

את הערכים הנ”ל מודדים בבדיקת דם פשוטה ורגילה בדיוק כמו בבדיקת ערכי הכולסטרול המקובלת כיום. מדענים סוברים כי לבדיקות הללו יכולת ניבוי טובה בהרבה מהבדיקות הישנות בנוגע לסיכוי עתידי להתקף לב.

הבדיקה טרם מבוצעת בארץ באופן שגרתי, ובארה”ב היא ניתנת לביצוע באמצעות ביטוחי הבריאות הפרטיים.

האם אבוקדו משמין?

רבים חושבים כי אבוקדו בגלל היותו מורכב מכמויות שומן גבוהות משמין ולכן כדאי להימנע מאכילתו. אומנם אבוקדו אכן מכיל שומן אך הוא אינו פחות משמין מתפוח כאשר אוכלים ממנו במידה הנכונה. למעשה, כל מוצר מזון משמין אם אוכלים ממנו יתר על המידה אולם אין לספור רק את מה שנכנס אל גופינו רק מבחינה קלורית.

יש לאכול אוכל מגוון ובריא אשר יעזור לגופינו לשמור על חיוניותו, תיפקודו התקין, להוריד את רמת הכולסטרול הרע ולסייע בשמירה על איכות חיים בריאה לאורך שנים ארוכות. מאכל האבוקדו הרי עושה את כל זה ואף יותר.

תפקידיו של השומן בגוף האדם

חומצות השומן הינן בורג חשוב בשמירה על תיפקודו התקין של המכונה המשומנת הנקראת- “גוף האדם” והינן חלק מממברנת התא של כל אורגניזם חי.

שומן חיוני לספיגת הויטמינים בגופינו מכיוון שקיימים סוגי ויטמינים הממיסים אך ורק בשומן.

כמו כן, רוב ההורמונים מבוססים על חומצות השומן שבגופינו והאנרגיה המשתחררת בעקבות פירוקן של חומצות השומן היא גבוהה בהרבה מן האנרגיה המתקבלת מפירוק אבות המזון האחרים כגון: חלבונים או פחמימות. לכן צריכת שומן חיוני, במידה הנכונה, טובה לבריאותינו.

סוגי השומנים בגופינו

חומצות השומן נחלקות לשלושה סוגים על פי המבנה הכימי המרכיב אותן: חומצת שומן רווי, חומצת שומן חד בלתי רווי וחומצת שומן רב בלתי רווי.

נהוג לחלק את השומן בגופינו לשני סוגים: הראשון, חיוני לתפקודו התקין של גופינו ונקרא “שומן חיוני” והשני, שומן המזיק לגופינו ונקרא “מאגרי שומן”.

* שומן חיוני- שומן זה נמצא באברי גופינו הפנימיים כגון מח העצמות, רקמות מערכת העצבים ועוד. שומן זה תפקידו לשמור על פעילות ביולוגית פיזיולוגית תקינה של הגוף, הוא חיוני לפירוק החומרים ולשמירה על בריאותינו על כן רצוי לא לפגוע במאגרי שומן אלו.

* מאגרי שומן- שומן מסוג זה נמצא בתוך רקמות השומן עצמן. תפקידן של רקמות השומן הינו לספק אנרגיה לגוף והן מכילות 83% שומן נקי, 2% חלבונים ו 15% מים. השומן שומר על איברי הגוף הפנימיים, עוטף את מערכת העיכול ומגן מפני מכות או לחצים חיצוניים אך, שומן עודף הופך להיות מטרה עויינת לגופינו וממנו כדאי להימנע.

אף על פי שגוף האדם מסוגל לייצרחומצות שומן בעצמו כמות השומן אינה מספקת ולכן יש לעזור לגופינו לקבל חומצות שומן חיוניות ממקורות מזון שונים – אבוקדו הינו מקור מצויין לשם כך.

אבוקדו כמקור שומן חיוני

האבוקדו שייך לקבוצת השומנים הבריאים המורכבים מחומצות שומן חד בלתי רוויות ולכן יכול לסייע לגוף לקבל את כמות השומן החיונית לו.

האבוקדו מכיל שפע רכיבי תזונה חיוביים:

ויטמין E, ויטמין A, לוטאין (התורם לראייה), חומצה פולית (החיונית לשיקום וצמיחה של תאי הגוף, לתפקוד תקין של מערכת העצבים, מערכת הלב, כלי הדם ועוד), פיטוסטרולים (העוזרים להפחית את כמות הכולסטרול בדם ובכך מסייעים להפחתת הסיכון לחלות במחלות לב ), סיבים תזונתיים (מסייעים להפחתת הכולסטרול ולאיזון רמת השומנים בדם) ואשלגן (התורם לאיזון לחץ הדם, נוזלי הגוף ולתפקוד הלב).

לסיכום, אכילת אבוקדו מסייעת לשמירה על בריאות הלב, הורדת הכולסטרול ומוסיפה לבריאותינו. אפשר למרוח אותו על לחם, להשתמש בו כשמן או כתוספת לסלט ולהינות מטעמו ומערכיו התזוניים החיוניים.

ראו גם:

בדיקת VAP לאבחון רמת כולסטרול גבוהה

עם זאת, מחקרים מראים כי כולסטרול אינו מזיק בהכרח וכי בני האדם צריכים לצרוך אותו במידה מתונה על מנת לשמור על הבריאות.

חשוב שכולסטרול יהיה מרכיב בתזונתנו ויש לצרוך כמות מסוימת ממנו לשמירה על פעילות תקינה של הגוף.

כולסטרול הינו תרכובת אורגנית ולו תפקיד מרכזי וחשוב בבניית קרומי תאים, הפקת ויטמינים, יצירת הורמונים שונים ועוד.

“כולסטרול טוב” (HDL) חיוני לגופנו במידה רבה מאוד, אולם צריכה מוגזמת של “כולסטרול רע” (LDL) עלולה לגרום להתפתחות מחלות לב, טרשת עורקים ובעיות נוספות דומות. צריכה מבוקרת של “הכולסטרול הטוב” מסייעת בפירוק ה”כולסטרול הרע” שמזיק לגופנו.

ישנם גורמים רבים המשפיעים על עודף הכולסטרול בגופנו ולכן ריכזנו עבורכם מרכז מידע מקיף בנושא הכולסטרול והסברים אודות הסכנה שבכולסטרול גבוה.

אתר כולסטרול מספק מידע הקשור לתזונה נכונה, שמירה על רמת כולסטרול מאוזנת ומכוון לשינוי באורח החיים שלנו. האתר אינו מספק יעוץ רפואי ואינו מחליף יעוץ רפואי.

הקשר בין השמנת יתר לעלייה ברמת הכולסטרול בדם הוכח זה לא מכבר במספר רב של מחקרים שנעשו בתחום. טרם ניתן להצביע בוודאות מה משפיע על מה אך יש הטוענים כי רמות גבוהות של כולסטרול בדם מעודדות תהליך של השמנה, ויש הגורסים כי ההיפך הוא הנכון וההשמנה היא זו שמעודדת עלייה ברמת כולסטרול בדם.

הגורמים להשמנת יתר

עודף משקל מוגדר כמצב בו ה-BMI (body mass index) של אדם הוא 25 או למעלה ממנו. השמנת יתר מוגדרת ככזו בה ה-BMI הוא 30 ומעלה. את ערך ה-BMI מחשבים על-ידי חלוקה של משקלו של האדם בק”ג, לגובהו במטרים בריבוע. BMI תקין נמצא בטווח שבין 18.5-25.

השמנת יתר יכולה לנבוע ממספר סיבות שאותן ניתן לחלק לסיבות גנטיות – תורשתיות ולסיבות נרכשות- סביבתיות. ישנם אנשים שמבנה גופם מכיל כמות גדולה יותר של תאי שומן, לאנשים אלו יהיה קל יותר לצבור שומן בגופם וכשממצא זה מגיע יחד עם חילוף חומרים איטי, הסיכוי להשמין הוא גדול בהחלט.

יחד עם זאת, הסיבה להשמנה בקרב מרבית האוכלוסייה היא סביבתית. ניתן לראות עליה מתמדת וחדה באחוז האנשים הסובלים מעודף משקל במקביל להפיכה של העולם למפותח יותר. התרבות המערבית כוללת בתוכה אכילה של מזון מהיר שהוא עתיר קלוריות ושומנים, ובנוסף מיעוט בפעילות גופנית ועבודה הכוללת לרוב ישיבה במשרד. גורמים אלה מביאים להשמנת יתר שרק הולכת וגוברת עם השנים.

רקמת השומן נוטה להתפזר בגוף באחת משתי צורות עיקריות- השמנה בצורת “אגס” בה רוב השומן מרוכז באזור הירכיים, והשמנה בצורת “תפוח” בה רוב השומן הוא באזור הבטן וזו ההשמנה המסוכנת יותר.

הקשר בין השמנת יתר לכולסטרול גבוה

השמנת יתר הקשורה באכילה לרוב מביאה איתה, פרט לעודף הקלורי, עודף של שומנים. ממשק השומנים בגוף מורכב ממספר גורמים ביניהם טריגליצרידים וכולסטרול. הכולסטרול הוא מרכיב חשוב וחיוני בגופנו והוא מהווה בסיס ליצירה של הורמונים רבים, וכן הוא מהווה מרכיב בלתי ניתן להחלפה בממברנה המקיפה את תאי גופנו.

גופנו יודע לייצר כולסטרול באופן עצמאי אולם פרט לכך אנו מקבלים כולסטרול מהמזון אותו אנו אוכלים. אנשים הסובלים מהשמנת יתר, מגיעים לעיתים למצב זה עקב תזונה לקויה – תזונה זו כוללת אוכל עשיר בשומנים המביא עימו כמות גדולה של כולסטרול חיצוני שהגוף אינו זקוק לו.

סיבה נוספת לעלייה ברמת הכולסטרול אצל אנשים עם השמנת יתר קשורה באינסולין. אינסולין הוא הורמון המופרש מהלבלב ומסייע בהכנסת סוכר לתאי הגוף. באנשים עם עודף משקל, נוצרת עמידות של התאים לאינסולין, בתגובה לכך הגוף מפריש יותר אינסולין. אינסולין זה, בנוסף להשפעתו על סוכר, משפיע גם על תאי השומן וגורם לשחרור של יותר חלקיקים שומניים לדם.

רמות גבוהות מהנורמה של כולסטרול בדם נוטות להצטבר בדפנות העורקים וכלי הדם בגוף. כולסטרול זה עובר תהליכים של חמצון שגורמים ליצירה של פלאק טרשתי בכלי הדם ולחסימה שלהם. תהליך זה הוא התהליך המאפיין את המגוון הרחב של מחלות הלב השונות, והוא זה שמוביל בסופו של דבר להתקפי לב ושבץ מוחי- מהאירועים הקטלניים ביותר שעוברים על גוף האדם.

רוב רובו של הכולסטרול בגוף, כ 70%, מגיע מהתזונה. שינויים תזונתיים יכולים להשפיע על רמתו והצטברותו. בכלל זה, ישנה אפשרות להשתמש בשמן זית על מנת לנסות להוריד רמות כולסטרול גבוה.

רמות הכולסטרול הנדרשות כמטרה יורדות מדי פעם, במיוחד באנשים עם מחלות נלוות כמו סוכרת או יתר לחץ דם. המלצות תזונתיות ניתנות לאנשים החולים במטרה למנוע מהם טיפול ממושך ופרוגרסיבי בתרופות כרוניות. תפריטים רבים מוצעים הכוללים שמן זית על כל סגולותיו ויתרונותיו. ייעוץ תזונאי יוכל לעזור למטופל, לרוב, לעמוד ביעדי הדיאטה כך שיימשכו לאורך תקופת זמן ארוכה.

דרכים להורדת רמות כולסטרול גבוה

כאשר התגלו כבר רמות גבוהות של כולסטרול, אחת הדרכים המומלצות להורידו היא באמצעות תזונה. התזונה חייבת לכלול אכילת מזונות דלים בשומן כמו גם הרבה פירות וירקות. התזונה, לרוב תתבסס על עקרונות של הימנעות. דיאטה זו צריכה להיות משולבת עם פעילות גופנית והפסקת עישון במקרה הצורך. מעבר ליתרונות הבריאותיים של דיאטה מאוזנת, שכר הטרחה המתלווה לה הוא ירידה במשקל. הורדה במשקל יכולה להועיל לרמות טריגליצרידים גבוהות.

במקרים בהם התזונה לבדה לא מספיקה על מנת להוריד את רמות הכולסטרול לערכים משביעי רצון, או כאשר המטופל אינו יכול או רוצה לשנות את אורח חייו, יירשמו לו תרופות כרוניות. תרופות אלו, כמו למשל הסטטינים פועלות בצורה מהירה ויעילה. חסרונם הגדול של תרופות אלה הוא בתופעות הלוואי הרבות שלהן. קיימות מגוון תרופות בשוק, וביניהן תיבחר היעילה ביותר למטופל הספציפי.

סגולותיו של שמן הזית

שמן זית ניחן בסגולותיו משום שהינו נחשב לשומן שאינו רווי, קרי: בעל חומצות שומן חד בלתי רוויות. כמו כן הוא מכיל אנטיאוקסידנטים רבים, פוליפנולים, ולכן השמן נמצא כאחד המאכלים הבריאים ביותר. שמן הזית נחשב לטוב כטיפול טבעי בגלל יכולתו להוריד את רמות הכולסטרול הרע ולעלות את זה הטוב. לשמן זית ישנם יתרונות נוספים אשר יכולים להקל במצבים של שיפור הזיכרון, איזון הסוכר ומתן יתרונות לעור נקי וחלק.

תכונותיו הטובות של השמן מתייחסות לשמן כתית לאחר כבישה קרה. בצורת הכנה זו, מתאפשר לשמור על כל אותם ערכים בריאותיים. אכילת הכמות המומלצת משמן הזית (40 מ”ל) כמנה יומית, איננה משמינה מאד או מכבידה. מנה זו היא שוות ערך לשתי כפיות, אך גם לא יותר משתי כפות. עם זאת, ההמלצה היא להשתמש בשמן זית בשילוב עם סלט או מזונות אחרים, אך לאו דווקא בטיגון אשר מעלה את ערכו הקלורי של המזון.

יתרונם של אנטיאוקסידנטים בהורדת כולסטרול

חמצון הכולסטרול מוביל לשקיעתו בדפנות כלי הדם. ולכן חומרים אנטיאוקסידנטים נחשבים כיעילים בהורדת רמות הכולסטרול. בנוסף לפעילותם זו, הם מסייעים בניטרול רדיקלים חופשיים המאיימים על התאים כולם. למרות זאת, החוקרים לא תמימי דעים בדבר חשיבות האנטי אוקסידנטים על הורדות הכולסטרול, אם כי הוויכוח אינו בדבר סגולותיו הבריאותיים של שמן הזית.

על פי הנהוג, ההמלצה לצריכת שמן זית היא במצבו הפשוט והנקי ביותר (לקיחת המנה המומלצת בכף). את שמן הזית כדאי לקחת על קיבה ריקה. מעבר לכך, מחקרים נוספים שנעשו על המים מהם נעשה שמן הזית, הראו תוצאות חיוביות המאפשרות למים אלה ליהנות מאותם יתרונות בריאותיים שיש לשמן הזית.