היפרכולסטרולמיה משפחתית

היפרכולסטרולמיה משפחתית הינה מחלה תורשתית גנטית, הגורמת לעליית רמת הכולסטרול בדם, עד למצב של ערכים מוגברים במידה ניכרת. החולים במחלה זו סובלים מפגם גנטי (מוטציה) בקולטן ל- LDL-cholesterol אשר נמצא על התאים בגוף, ועל ידי כך נגרמת ספיגה מופחתת של הכולסטרול בתאים ועליית רמתו בדם. קיימים מספר סוגים של המחלה, בהתאם לחסר הקיים בקולטן, בין אם חסר מלא או חלקי.

למה גורמת המחלה?

קיום הפגם הגנטי בקולטן, גורם לחסר מלא או חלקי של החלבון לרצפטור ל-LDL, כך שהכולסטרול הרע אינו נספג בתאי הגוף והכבד, רמתו בדם עולה והוא מצטבר ושוקע בדפנות כלי הדם. תהליך זה של שקיעתו בדפנות כלי הדם מביא להתפתחות מואצת של דלקת מקומית וטרשת עורקים (אתרוסקלרוזיס), הגורמת למחלות לב וכלי דם כבר בגילאים צעירים, עד להתקפי לב, שבץ מוחי ופגיעות מערכתיות שונות אחרות הקשורות לפגיעה באספקת הדם לרקמות.

מדובר בפגם גנטי הקיים באוכלוסיה בשכיחות של כ- 1:500 לידות, לפיכך זוהי השכיחות של חסר חלקי של החלבון. פגם חלקי גורם להופעת מחלות לב וכלי דם בגילאי 30-40. חסר מלא של החלבון הוא כבר נדיר הרבה יותר ושכיחותו עומדת על כ- 1:1,000,000 לידות. חסר מלא גורם להופעת מחלות לב וכלי דם כבר בילדות המוקדמת.

אבחון היפרכולסטרולמיה משפחתית

קיים קושי בזיהוי ואבחון היפרכולסטרולמיה משפחתית ללא ביצוע בדיקת רמות הכולסטרול בדם, או בדיקה גנטית למחלה. זאת מכיוון, שמדובר במחלה "שקטה", אשר באה לידי ביטוי רק כאשר כבר נגרם נזק לכלי הדם, הגורם להתפתחות אירוע לבבי, מוחי או סיבוך אחר באספקת הדם לרקמות חיוניות. בניגוד למצופה, אין מדובר לרוב בחולים שמנים במיוחד, ועל כן אין מאפיינים פיזיים בולטים למחלה. לעתים ישנם משקעי כולסטרול באיזורים בפנים, כגון בליטות קטנות בעפעפיים הנקראות קסנטלזמות.

במידה וידוע על ערכי כולסטרול מוגברים במידה ניכרת אצל מטופל, חשוב לבצע בדיקה גנטית למוטציה אצל מטופל ואצל כל בני משפחתו. חשיבות גילוי המחלה היא בעיקר בהתחלת טיפול בגיל צעיר, ועל ידי כך מניעת סיבוכי המחלה הקטלניים.

טיפול בהיפרכולסטרולמיה משפחתית

בעבר לא היה טיפול יעיל במחלה והחולים היו נפטרים בגילאים צעירים יחסית, בעיקר עקב התקפי לב פתאומיים ואירועים מוחיים. כיום, ישנם מגוון טיפולים במחלה, כאשר העיקריים מביניהם הן שימוש בתרופות ממשפחת הסטטינים (statins), אשר פועלות ישירות דרך עיכוב מסלול יצירת הכולסטרול בתאים.

עיכוב הייצור מתבצע על ידי עיכוב ישיר של החלבון העיקרי הפועל בתהליך הפקת הכולסטרול, הלוא הוא האנזים HMG-CoA- reductase. על ידי כך רמת הכולסטרול המיוצר פחותה והרמות המצטברות בדם עקב הפגם ברצפטור, יורדות.

תרופות נוספות הקיימות כטיפול במחלה הן תרופות המפחיתות את ספיגת הכולסטרול במעי. תגובה טובה לטיפולים אלו קיימת אצל בעלי חסר חלקי בלבד בחלבון. עם זאת, אצל החולים בעלי המוטציה המלאה לרוב קיימת עמידות יחסית לטיפול התרופתי המקובל ויש לנקוט באמצעי טיפול מתקדמים, כגון סינון ה-LDL מהדם (בדומה לדיאליזה המסלקת חומרי פסולת בחולים עם אי ספיקת כליות סופנית). לרוב שילוב של טיפולים נמצא היעיל ביותר.

הטיפול הסופי במחלה שאינה מגיבה לטיפולים השמרניים הוא ביצוע טיפול ניתוחי והשתלת כבד בריא, שבו קיימים קולטנים תקינים ל-LDL. טיפול ניתוחי נוסף השמור למקרים הקשים יותר לטיפול הינו ביצוע מעקף מעי דק, כך שספיגת החומרים במעי קטנה ופחות כולסטרול נספג לזרם דם.

למידע נוסף:

האם כולסטרול משפיע על הסיכוי ללקות בפרקינסון?

מאבק בכולסטרול בקרב ילדים

דיון חירום בכנסת על כולסטרול משפחתי

Picture of טל מרום מטפלת בכולסטרול
טל מרום מטפלת בכולסטרול

טל מרום, מנהלת ומיידת המרכז לטיפול בכולסטרול. טל מגיעה עם ניסיון עשיר בתחום ומיד לאחר סיום הלימודים באקדמיה הקדישה את זמנה לעזור למטופלים להגיע להצלחות ותוצאות משנות חיים

אז מה היה לנו בכתבה: