תסמונת מטבולית היא אוסף של מצבים רפואיים שונים ששילובם עלול לגרום למחלות לב וסכרת. התסמונת המטבולית נמצאת בקשר ישיר לרמה גבוהה של כולסטרול בדם, ולתופעת ההשמנה ההולכת ומתרחבת באוכלוסייה. כיום מחקרים מדברים על כך שכמעט רבע מאוכלוסיית אירופה וארה"ב סובלים ממנה, והמספרים הולכים ועולים.
התסמונת המטבולית קשורה לאורח חיים בלתי בריא הכולל תזונה לא נכונה ומיעוט בפעילות גופני. שיפור אורח החיים מביא בדרך כלל להקלה על סימני התסמונת המטבולית ואף להיעלמותה.
לפי השם, ניתן להבין שהתסמונת המטבולית קשורה באופן כלשהו לתהליכי חילוף החומרים בגופנו – ואכן, לסובלים מתסמונת זו בעיות קשות של תנגודת לאינסולין ובעיות נוספות במשק הסוכר, השומן והכולסטרול בגוף.
הגורמים השונים לתסמונת מטבולית
כאמור, תסמונת מטבולית היא לא מחלה ספציפית אלא מצב הנגרם משילוב מספר גורמים שונים:
- השמנה בטנית – כאשר שכבת שומן משמעותית נמצאת באזור הבטן, או במילים אחרות, "כרס" בולטת. מדובר על היקף של מעל 102 ס"מ בגברים ומעל 88 ס"מ בנשים.
- יתר לחץ דם גבולי או גבוה – מעל 130/85.
- רמת סוכר גבוהה בדם – מעל 100 מ"ג בצום.
- רמת שומנים גבוהה בדם – רמת טריגליצירידים מעל 150 מ"ג.
- ערכי כולסטרול לא תקינים – רמת HDL נמוכה, מתחת ל-40 מ"ג בגברים, או 50 מ"ג בנשים.
ההגדרה לתסמונת מטבולית היא נוכחות של לפחות שלושה גורמים מהרשימה. כלומר, אדם הסובל לדוגמה מהשמנה בטנית, מיתר לחץ דם ומכולסטרול גבוה, מוגדר כסובל מתסמונת מטבולית והינו בעל גורם סיכון משמעותי להתפתחות מחלות לב וסכרת.
גורמי סיכון נוספים
קיימים גורמי סיכון נוספים לתסמונת מטבולית. גורמים אלה לא נחשבים כחלק מההגדרה, אך צריכים להדליק נורה אדומה עבור אנשים שסובלים מהם, שכן אנשים אלה נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות התסמונת המטבולית.
העלייה בגיל היא אחד מגורמי הסיכון החשובים ביותר. ככל שהאדם מבוגר יותר המערכות המטבוליות בגוף פועלות בצורה פחות טובה, וקיים סיכון להתפתחות סכרת ומחלות מטבוליות. על כן, מעל גיל 60 רצוי לכן לנקוט במשנה זהירות.
אחד הגורמים המשמעותיים הנוספים היא השמנה, אפילו כזו שעדיין לא נחשבת להשמנה בטנית. עלייה במשקל או BMI גבוה הם בעלי סיכון משמעותי ביותר לפיתוח תסמונת מטבולית ומחלות נוספות. כמו כן, גם היסטוריה של מחלות אחרות, כמו סכרת הריונית, שחלות פוליציסטיות ובעיות יתר לחץ דם שתוקנו מוסיפות לסיכון לפתח תסמונת מטבולית.
אנשים הסובלים מגורמי סיכון אלה חייבים להיות מודעים היטב למצבם, לשפר את אורח חייהם ולהיבדק באופן תקופתי לסוכר ושומנים בדם, על מנת לתפוס את המחלה בזמן ולא להוביל להתדרדרות המצב.
טיפול
הטיפול בתסמונת המטבולית הוא בעל חשיבות מכרעת במניעת מחלות לב עתידיות וסכרת. הטיפול מורכב בעיקר מפעילות גופנית, שיפור התזונה וטיפול תרופתי נכון ויעיל.
הפעילות הגופנית המומלצת לאנשים הסובלים מתסמונת מטבולית היא פעילות אירובית בדרגה נמוכה, שגורמת לשריפת השומנים, מעלה את הרגישות לאינסולין, משפרת את הכושר הגופני ומחזקת את הלב. יש לזכור שבדרך כלל מדובר באנשים שהספורט אינו חלק אינטגרלי מאורח חייהם, ועליהם להיכנס לתחום בהדרגה, על מנת לא להתייאש ולהימנע מפציעות. מובן שלאחר תקופה מסויימת אפשר לשפר את תכנית האימונים ולהכניס גם מרכיבים עצימים יותר.
שינויי תזונה הם בעלי חשיבות עליונה, מכיוון שהתסמונת המטבולית קשורה לתהליכי חילוף החומרים בגוף. אנשים הסובלים מכך חייבים להקפיד על תזונה נטולת כולסטרול וסוכר, ולהרבות באכילת ירקות וסיבים. אין כאן ברירה אלא לשפר באופן מיידי את התזונה, ולוותר על הפינוקים המשמינים. לחץ דם גבוה ניתן גם הוא להפחתה על ידי תזונה להורדת לחץ הדם.
לטיפול ספציפי יותר משתמשים כמובן בתרופות, שתפקידן לתקוף באופן מדוייק כל אחד מהגורמים, כמו לדוגמא תרופות נגד כולסטרול או להורדת לחץ דם.
ראו גם:
