עליה בכולסטרול עם נטילת רואקוטן

רואקוטןאקנה היא פתולוגיה נפוצה מאוד ברחבי העולם, המשפיעה על כ- 79-95% מהמתבגרים. אקנה הינה הסיבה הנפוצה ביותר להתייעצויות דרמטולוגיות.

היא מוגדרת כמצב דלקתי כרוני המתפתח בהדרגתיות ומלווה בחסימת צינור זקיקי החלב והקרטין. הפתולוגיה מסווגת לשני סוגים: אקנה דלקתית ואקנה לא דלקתית, כך שישנם רמות סיווג שונות, מהצורה המתונה ביותר של אקנה לא דלקתית, עם נוכחות של קומדונים; ועד אקנה דלקתית חמורה מלווה בכתמים וצלקות.

מכיוון שאקנה נפוצה יותר בקרב צעירים, בעיה זו אשר מופיעה בפנים בעיקר, מפריעה באופן אסתטי ומחייבת טיפול. לרואוקטן (Isotretinoin) יכולות להיות תופעות לוואי חמורות ולכן השימוש בו חייב להיות בפיקוח רופא עור. תרופה זו נלקחת לטיפול באקנה חמורה (כגון אקנה אשר עלולה להגביר את הסיכון של הצטלקות קבועה) לאחר שהמצב לא השתפר עם טיפול סטנדרטי אשר כלל אנטיביוטיקה ותרופות אחרות.

מנגנון הפעולה של רואקוטן

רואקוטן שייכת לקבוצה של תרופות המכונות רטינואידים, שהנם נגזרים של ויטמין A. התרופה הנלקחת באופן פומי עובדת על הקטנת הייצור של השמן הטבעי של העור (סבום). אקנה מתרחשת עקב ייצור יתר של חלב מבלוטות החלב הפעילות יתר על המידה בעור. החלב חוסם את בלוטות החלב, אשר מונע מהשמן לזרום החוצה בחופשיות וגורם להצטברות חלב מתחת לעור. חיידקים הקשורים לאקנה משגשגים בתנאים אלה, מכיוון שהם ניזונים מהחלב, ומייצרים מוצרי פסולת וחומצות שומן אשר מגרות את בלוטות החלב. פעילות זו מובילה לדלקות וכתמים.

רואקוטן מקטין את הגודל ואת רמת הפעילות של בלוטות החלב בעור, באופן אשר מפחית את כמות החלב מיוצר. פעולה זו עוצרת את חסימת הבלוטות ואת שגשוג החיידקים. האקנה עלולה להחמיר בעת הלקיחה הראשונית, אולם בדרך כלל היא משתפרת תוך 7 עד 10 ימים של טיפול מתמשך. ברוב המקרים מתבצע ריפוי מלא או חלקי לאחר 12 עד 16 שבועות של טיפול.

תופעות לוואי

השימוש בתרופת הרואקוטן מומלץ לטיפול באקנה דלקתית קשה או באקנה שהוכיחה עמידות לטיפולים קודמים עם אנטיביוטיקה . התחלת הטיפול נעשה במינון נמוך של 0.5 מ"ג / ק"ג / יום עד 2 מ"ג / ק"ג / יום במשך תקופה של 16 עד 24 שבועות. יש להשתמש בתרופה זו עד מינון מצטבר מרבי של 120-150 מ"ג / ק"ג. מחקרים רבים הראו כי מינון מצטבר חשוב יותר מאשר המינון היומי עבור רמיסיה של המחלה.

רואקוטן עלול להוביל לשינויים בכבד כגון רמות מוגברות של אנזימי כבד בסרום (aminotransferases) ולשינויי רמות השומנים בדם, כולל טריגליצרידים, רמות כולסטרול כלליות וירידה ברמות הליפופרוטאין (LDL) . אצל בני אדם, עלייה ברמות הטריגליצרידים בפלסמה עקב השימוש ברטינואידים מלווה בעלייה ברמות אפוליפופרוטאין C-III, אשר עלול לתרום, לפחות באופן חלקי למינון מוגבר של טריגליצרידים .(hypertriglyceridemia)

לכן יש לעקוב אחר כמות הליפידים (שומנים כגון כולסטרול וטריגליצרידים) בדם חודש לאחר תחילת הטיפול ובמרווחי זמן של שלושה חודשים. אם רמת הטריגליצרידים גבוהה מדי, יש להפחית ממינון הרואוקטן. ולפעמים כשאר לא מושג איזון, תישקל הפסקת הטיפול באקנה לאלתר.

נראה כי רואקוטן מעלה את רמת הסיכון עבור בעיות לב וכבד יותר ממה שרופאים ציפו. הממצאים הגיעו מבדיקות מעבדה של 13,772 חולים שנטלו את התרופה. תוצאות לא תקינות של רמות כולסטרול ותפקוד כבד היו נפוצות יותר מהצפוי, כך שהמעקב הינו משמעותי וחיוני. רמות הכולסטרול בדם חזרו להיות תקינות או לרמות שנמדדו לפני הטיפול, ברוב המכריע של המטופלים כמספר חודשים לאחר הפסקת נטילת התרופה.

 

Picture of טל מרום מטפלת בכולסטרול
טל מרום מטפלת בכולסטרול

טל מרום, מנהלת ומיידת המרכז לטיפול בכולסטרול. טל מגיעה עם ניסיון עשיר בתחום ומיד לאחר סיום הלימודים באקדמיה הקדישה את זמנה לעזור למטופלים להגיע להצלחות ותוצאות משנות חיים

אז מה היה לנו בכתבה: