לגבי כלל האוכלוסייה, רמת כולסטרול בדם הגבוהה מ-200, נחשבת למסוכנת ומעידה על עודף של שומנים בדם.
עם זאת, ישנם רופאים הסבורים כי הסכנה מתחילה כבר מרמה של 180 ומעלה. שיעורים כאלה של כולסטרול מעלים את הסיכון למחלות כלי דם, מחלות לב, התקף לב, טרשת עורקים ואף בעיות זיכרון חמורות כגון דמנציה או אלצהיימר.
מנגד, רמת כולסטרול בדם הנמוכה מ-100 נחשבת לרמה האופטימאלית. חשוב לציין שעבור אנשים המשתייכים לקבוצות הסיכון, רמות הכולסטרול המומלצות נמוכות יותר. כך לדוגמא, עבור חולי סכרת, רמת הכולסטרול המומלצת מגיעה, במקרים מסוימים, אף לפחות מ-70.
מי נמצא בקבוצת הסיכון?
ישנם מספר גורמים עיקריים המשפיעים על רמות הכולסטרול בדם. מדובר למעשה באותם הגורמים שמביאים להעלאת שיעור הכולסטרול "הרע" (LDL). אנשים המשתייכים לאחת הקבוצות הללו או לכמה מהן, נמצאים ברמת סיכון גבוהה מהממוצע לסבול מכולסטרול גבוה. במקרה כזה חשוב להקפיד על בדיקות דם תקופתיות של שיעור הכולסטרול בדם וליידע את הרופא המטפל בגורמי הסיכון:
מי שסובל מבעיות תורשתיות
תופעה זו קרויה כולסטרולמיה, לסובלים ממנה יש בדרך כלל רמות כולסטרול התחלתיות גבוהות, גם כאשר הם שומרים על אורח חיים בריא. הטיפול בנטייה הגנטית לכולסטרול גבוה משלב התאמת דיאטה נכונה, העלאת הפעילות הגופנית ולעתים גם טיפול תרופתי.
מי שלא מקפיד על תזונה נכונה
צריכת מוצרי מזון עתירי שומן רווי ושומני טרנס, וכן אכילת מזונות עשירים בכולסטרול, גורמים לעליית רמות הכולסטרול בדם. מנגד, הפחתה בצריכת שומנים אלה והעדפת שומנים בריאים, גורמת לירידה ברמות הכולסטרול הרע ואף לעליה בכולסטרול הטוב.
מי שסובל מלחץ נפשי
קיים קשר ברור בין סטרס, לחץ נפשי וכולסטרול. כמו כן סטרס מוביל להתפתחות של מחלות רבות ובפרט מחלות לב.
מי שנמנע מפעילות גופנית
לרוב, אנשים שאינם מבצעים פעילות גופנית, סובלים מרמות גבוהות של כולסטרול "רע". לפיכך, הקפדה על פעילות גופנית קבועה (3-4 פעמים בשבוע, כחצי שעה בכל פעם) מסייעת להקטין את רמות הכולסטרול ה"רע" בדם, להגדיל את שיעור הכולסטרול ה"טוב" (HDL), וכן לשמור על משקל תקין.
מי שסובל מעודף משקל
משקל עודף או השמנת יתר הינם גורמים המגבירים את הסיכון למחלות לב, בהן כאלה הקשורות לכולסטרול. הקפדה על משקל מתאים, כך שמדד ה-BMI לא יעלה על 25, יכולה לתרום להורדת רמות הכולסטרול ה"רע" בדם ולרמות השומנים. בנוסף, אנשים הסובלים מעודף משקל ובעלי רמת כולסטרול גבוהה, נכנסים תחת הקטגוריה של הסובלים מתסמונת מטבולית.
מי שנוטל בקביעות תרופות מסוימות
מספר תרופות – בעיקר תרופות הפוגעות בתפקודי הכבד וכן גלולות נגד הריון, המכילות אסטרוגן – מגבירות את יצור הכולסטרול ומעלות את הסיכון לכולסטרול גבוה.
מבוגרים
עם הגיל, בעיקר מעל גיל 60, עולה הסיכון למחלות לב ולטרשת עורקים.
גברים
עודף כולסטרול נפוץ יותר אצל גברים מאשר אצל נשים, גם כאשר שאר הפרמטרים דומים.
מעשנים
אינספור מחקרים מצאו קשר בין עישון לבין מחלות לב הקשורות לכולסטרול. מעשנים רבים סובלים מרמות כולסטרול "טוב" נמוכות. לפיכך, גמילה מעישון עשויה לסייע בהעלאת רמות הכולסטרול ה"טוב", שמסייע למנוע מחלות לב וטרשת עורקים.
חולים במחלות מסוימות
מספר מחלות – בעיקר מחלות הפוגעות בתפקודי הכבד, סכרת, מחלת כליות כרונית ותת פעילות של בלוטת התריס – עלולות לזרז את עליית רמת הכולסטרול בדם.
סובלים ממתח קבוע
מצבי מתח ולחץ גורמים להפרשה מוגברת של הורמון סטרואידי הנקרא קורטיזול. עובדה זו משפיעה לרעה גם על רמות הכולסטרול בגוף.
צרכני אלכוהול כבדים
מחקרים מוכיחים כי שתייה מופרזת של אלכוהול עשויה לגרום לעודף טריגליצרידים ולעלייה ברמת הכולסטרול הרע. מנגד, מחקרים אחרים מציינים כי שתייה מתונה (כוס ביום) של יין אדום דווקא מסייעת לייצור כולסטרול "טוב".
