האם הכולסטרול הטוב הוא באמת כל-כך טוב?

מחקר רפואיאפשר לומר כי כל אדם בוגר יודע כי יש לו בגוף שני סוגי כולסטרול- הכולסטרול הטוב והכולסטרול הרע. משני שמות תואר עממיים אלה אנחנו יכולים להבין שרצוי שיהיה לנו כמה שיותר כולסטרול טוב, ומצד שני, כמה שפחות כולסטרול רע. הכולסטרול, כמו שלימדו אותנו, קשור לתחלואה לבבית. לכן, כשאנחנו רואים בבדיקות הדם שלנו ערכי HDL גבוהים, אנחנו יודעים שיש לנו "הגנה" מסוימת בפני מחלות לב.

כך למדנו כולנו לחשוב וכך ידעו גם הרופאים. מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Lancet חושף כי אנשים שיש להם רמות גבוהות של "כולסטרול טוב" באופן טבעי, אינם מוגנים בהכרח מפני מחלות לב, ולמעשה חולים במחלות לב בשכיחות דומה לזו שבאוכלוסייה בה רמות ה"כולסטרול הטוב" אינן גבוהות.

מהו בכלל כולסטרול?

גופנו מורכב מ-3 אבני בניין עיקריות: חלבונים, סוכרים ושומנים. קבוצת השומנים מורכבת ממספר מולקולות, העיקריות שבהן הן הטריגליצרידים והכולסטרול.

מולקולת הכולסטרול חיונית לבנייה של קרומי תאים ובנייה של הורמונים שונים, וניתן בהחלט לומר כי בלי כולסטרול לא היינו יכולים לחיות.

את מולקולות הכולסטרול מקובל לחלק ל-2 קבוצות:
הכולסטרול ה"רע" שנקרא בשפה הרפואית LDL– כולסטרול זה נוטה לשקוע בדפנות של עורקים ולגרום לסתימות ומחלות לב.
הכולסטרול ה"טוב" שנקרא בשפה הרפואית HDL- כולסטרול זה יודע לנקות את דפנות העורקים מהכולסטרול הרע ששקע בהם, להוביל אותו אל הכבד ומשם הגוף יודע להיפטר ממנו.

מדוע המחקר גורס כי הכולסטרול הטוב אינו כל- כך טוב?

כאמור, העולם הרפואי "ידע" במשך שנים כי ה-HDL היא מולקולה הפועלת לניקוי דפנות של כלי דם, ובכך, ככל שהרמות שלה גבוהות יותר, כך הסיכוי לאירועי לב, שנגרמים עקב כלי דם חסומים, פוחת.

המחקר החדש השתמש בבדיקה גנטית של אנשים שונים כדי להשוות בין רמות ייצור ה-HDL שלהם. החוקרים הניחו כי כפי שקיים הבדל במידע הגנטי הקיים בכל אחד ואחד מאיתנו, קיים גם שוני בנוגע ל"פקודה" שהגוף מקבל בנוגע לכמות ה-HDL שעליו לייצר.

לפי תיאוריה זו, ההבדלים בין רמות ה-HDL של אנשים שונים הם הבדלים גנטיים, ולכן נצפה שמי שיש לו רמות גבוהות יותר של HDL יהיה בעל נטייה נמוכה יותר למחלות לב.

החוקרים בדקו שינויים גנטיים המשפעים על רמות  HDL בקרב קרוב ל-116,000 אנשים אולם לא מצאו כל קשר בין רמות HDL גבוהות לבין נטייה נמוכה יותר למחלות לב.

החוקרים בדקו גם לצורך השוואה שינויים גנטיים המשפעים על רמת LDL (הכולסטרול הרע) ובמקרה זה הצליחו להוכיח כי אנשים בעלי נטייה גנטית לרמות גבוהות יותר של LDL חולים יותר במחלות לב, לעומת אנשים בעלי נטייה גנטית לרמות נמוכות של LDL שחלו פחות במחלות לב.

אז מה עלינו להסיק?

החוקרים מדגישים כי הם אינם מפקפקים בכך שלאנשים עם רמות HDL גבוהות יש נטייה נמוכה יותר לחלות במחלות לב, כפי שהוכיחו מחקרים קודמים רבים. טענת החוקרים היא שכלל הנראה ישנו מנגנון משותף הגורם במקביל גם לעלייה של HDL וגם לירידה בתחלואה לבבית.

במקביל טוענים החוקרים כי ירידה ברמות HDL שנמצאה קשורה לעלייה בתחלואה לבבית, נמצאת בקשר הדוק עם מצבים נוספים כמו השמנת יתר, עישון, קיום חלקיקים קטנים של LDL (יש להם נטייה גדולה יותר לשקוע בדפנות של כלי דם), עמידות לאינסולין ועוד.

כל המצבים הנ"ל הם גורמי סיכון בפני עצמם לתחלואה לבבית מוגברת מבלי להתייחס לרמות ה-HDL הנמוכות.

הרבה ביקורת הועלתה כנגד המחקר הנוכחי, בעיקר מצד חברות המפתחות תרופות שמטרתן להעלות את רמת ה-HDL בדם. החוקרים מצידם טוענים כי יש מקום להמשיך ולהעמיק את המחקר בתחום מכיוון שיתכן וכל מה שחשבו על HDL הוא לא בהכרח האמת לאמיתה.

Picture of טל מרום מטפלת בכולסטרול
טל מרום מטפלת בכולסטרול

טל מרום, מנהלת ומיידת המרכז לטיפול בכולסטרול. טל מגיעה עם ניסיון עשיר בתחום ומיד לאחר סיום הלימודים באקדמיה הקדישה את זמנה לעזור למטופלים להגיע להצלחות ותוצאות משנות חיים

אז מה היה לנו בכתבה: