כולסטרול הוא חומר שומני, המורכב ממספר טבעות פחמן עם מראה אופייני. הכולסטרול נדרש לכל התאיים החיים, והוא מהווה מרכיב חשוב בממברנה של התאים בגוף.
הכולסטרול הוא גם חומר בנייה הכרחי ליצירתם של הורמונים רבים, המכונים הורמונים סטרואידלים. בין ההורמונים האלו ניתן למנות את הקורטיזול, הורמוני המין (אסטרוגן, טסטוסטרון, ועוד), הורמונים האחראיים על רמת המלחים בגוף (מירנלקורטיקואידים) ועוד.
גופנו יכול לייצר כולסטרול בתהליך אנזימטי מורכב, אך אנחנו גם מקבלים כמויות לא מבוטלות של כולסטרול מהמזון שאנחנו צורכים.
רמות גבוהות של כולסטרול נקשרות, כידוע בסיכון מוגבר לפיתוח טרשת עורקים (ארתרוסקלרוזיס) ובעקבותיה חסימה בכלי דם של המוח (אירוע מוחי) או בכלי דם המוביל דם ללב (התקף לב).
מכיוון שהכולסטרול הוא חומר שומני, הוא לא מסיס במים, ומשום כך גם כמעט ולא מסיס בדם. לכן, כולסטרול לא יכול לעבור בזרם הדם באופן חופשי, אלא תוך כדי קשירה ל"נשאים", המכילים חומרים נוספים, ולהם תפקיד חשוב בויסות רמת הכולסטרול בגוף ובאיזון הצרכים המטבולים שלו.
ליפופרוטאינים
ליפופרוטאינים הם חלקיקים המהווים קומפלקסים של שומנים וחלבונים (ומכאן שמם: ליפו – שומן, פרוטאין – חלבון), החיונים להעברה בגוף ובדם של חומצות שומן, כולסטרול, וסוגים מסויימים של ויטמינים מסיסי שומן.
מכיוון שחומרים שומניים אינם מסיסים במים, מכילים הליפופרוטאינם ליבה מרכזית שבה מצויים המרכיבים השומניים, עם חלק חיצוני מסיס. כך מתאפשרת העברת השומנים והכולסטרול בדם.
סוגים שונים של ליפופרוטאינים
קיימים חמישה סוגים עיקריים של ליפופרוטאינים, השונים זה מזה בהרכב החלבונים וחומצות השומן, ובתפקיד הפיזיולוגי המטבולי בגוף.
הסוגים השונים הם כילומיקרונים (chylomicrons), ליפופרוטאינים עם צפיפות נמוכה מאוד (very low-density lipoproteins – VLDL), ליפופרוטאינים עם צפיפות נמוכה (low-density lipoproteins – LDL), ליפופרוטאינים בצפיפות גבוהה (High Density Lipoproteins – HDL), וליפופרוטאנים עם צפיפות בינונית (intermediate-density lipoproteins -IDL).
דרגת הצפיפות איננה תיאור כימי בלבד, אלא היא משמעותית ביותר לתיפקודו של החלקיק. ליפופרוטאינים שונים מכילים חלבונים הנקשרים לקולטנים שונים, מכוונים אותם לאיברים אחרים בגוף – כבד, תאים הזקוקים לכולסטרול, וכדומה.
ספיגת כולסטרול בגוף מהמזון
מהו התהליך שעובר הכולסטרול החל מספיגתו במערכת העיכול ועד הגיעו אל תאי המטרה שלו? התהליך הביוכימי המדוייק מסובך, וכולל אינטראקציות מורכבות בין סוגי הליפופרוטאינים השונים.
באופן פשטני, ניתן לסכם את התהליך בקצרה כך: שומנים וכולסטרול מהעי הדק נקלטים על ידי תאי הציפוי של המעי (תאי האפיתל).
תאי האפיתל משחררים את השומנים לדם בתוך "כילומיקרונים" (הסוג הראשון של הליפופרוטאינים שתוארו לעיל). כילומיקרונים נעים בזרם הדם, ומשחררים חומצות שומן לתאי הגוף. שאריות הכילומיקרונים נקלטים מחדש בכבד, שמייצר חלקיקים מסוג VLDL, המכילים ריכוז גבוה של כולסטרול. חלקיקים אלו משוחררים לזרם הדם ומוליכים כולסטרול לרקמות. חלקיקי VLDL הופכים לחלקיקי LDL הנושאים גם הם כולסטרול לתאים. הכוסטרול העודף בתאים מועבר עם חלקיקי HDL בחזרה אל הכבד.
מכיוון שחלקיקי LDL ו – VLDL מעבירים כולסטרול בדם אל הרקמות, הם מכונים לעיתים "הכולסטרול הרע"- הכולסטרול שבחלקיקים אלו מצטבר בדפנות כלי הדם וגורם לנזק.
לעומת זאת, חלקיקי ה – HDL מכונים ה"כולסטרול הטוב", מכיוון שהם מובילים כולסטרול עודף בחזרה אל הכבד.רמות גבוהות של "כולסטרול רע" ורמות מוכות של "כולסטרול טוב" קשורות בסיכון מוגבר להתקפי לב ושבץ מוחי,
מה באמת בודקות בדיקות דם המראות את רמת הכולסטרול?
מכיוון שהכולסטרול בדם נישא על ידי הליפופרוטאינים, הרי שבדיקות הדם לא בודקות כולסטרול חופשי (שכלל לא נמצא בדם), אלא רמות שלי ליפופרוטאינים.
בדיקות דם רגילות מראות על כמותם של הליפופרוטאינים החשובים בנשיאת כולסטרול – VLDL, LDL, HDL. רמת הכוסלטרול הכללית, שבדרך כלל נמצאת גם היא בבדיקות, היא סכום של שלושת סוגי הליפופרטאינים הללו.
לכן, החשיבות של רמת הכולסטרול הכללית פחותה בהשוואה לרמות הספציפיות של הליפופרוטאינים. למשל, אדם בריא העוסק בפעילות גופנית יהיה בעל רמות גבוהות של HDL (הכולסטרול הטוב), ולכן גם רמות גבוהות של כולסטרול כללי, אך לא יימצא בסיכון מוגבר לחלות במחלות כלי דם. גורמי הסיכון החשובים ביותר הם רמות הליפופרוטאינים מסוג LDL ו – VLDL בדם.
